ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בוורשה למעלה כ– 370,000 יהודים אשר היוו כ-שלושים אחוז מתושבי העיר. חשיבותו של מרכז יהודי זה לא התמצתה רק בגודלו: יהדות וורשה בתקופה שבין המלחמות יצרה מרכז חברתי, תרבותי ופוליטי תוסס בעל השפעה עמוקה על יהדות העולם כולו.
המאמר עוסק בחיי היום יום, בדפוסי המגורים ובאורח החיים של יהודי וורשה בתקופה בין שתי מלחמות העולם. נבחנת שאלת מיקום מגוריהם של יהודי העיר, מידת הריכוז שלהם ב"שכונה היהודית" , הגירה פנימית, באיזו מידה ועל ידי מי, אל חלקיה האחרים של וורשה, תנאי החיים בשכונה היהודית ובאזורי העיר האחרים. נבחנים נושאים כגון: צפיפות הדיור, אופי הבניינים, קיומם של שירותים (מים, חשמל, תאורה וכד`), שירותים ציבוריים, בתי כנסת, בתי ספר, מרפאות, בתי חולים. מתקבלת מעין "הצצה" אל הדירות, החצרות, בתי המלאכה והחנויות בהם חיו יהודי העיר, וכן לאופי השטח הציבורי היהודי בעיר: אילו שפות ואיזו מוזיקה נשמעה בחצרות, ברחובות ובבתי התפילה בוורשה. כל זה נבחן על רקע ההתפתחות האורבנית והאופי של כל שכונותיה של וורשה באותה תקופה.
המקור העיקרי למאמר הם נתונים סטטיסטיים וגיאוגרפיים, מפקדי האוכלוסין, שנתונים סטטיסטיים של וורשה וכד`. מקור חשוב נוסף הם פרקי זיכרונות, ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, וספרות יפה, הן של יהודים והן של פולנים.
תוך שימוש במקורות הסטטיסטיים, הגיאוגרפיים והספרותיים נבחנות המשמעויות הכלכליות והחברתיות של התפרושת הגיאוגרפית של מגוריהם ועסקיהם של יהודי וורשה, של המבנה האורבני של העיר בכלל ושל השכונה היהודית בפרט, של ריכוז מגוריהם ושל יהודי וורשה במרכז המסחרי הראשי (המע"ר) של העיר והשפעה אפשרית של אלה על אורח חייהם של יהודי העיר ועל היחסים בין יהודים לפולנים.