לא באש ה`: האומנם נענה אליהו באש מן השמים בהר הכרמל

כוונת ההרצאה להציע אפשרות שהאש שנפלה בהר הכרמל, אף שהייתה אש ספונטנית, שלא הוצתה לכאורה ביד אדם, הייתה, למעשה, אש טבעית. אש מחויבת המציאות – מחויבת התנאים ששררו שם באותה שעה. תנאים שאליהו עצמו דאג להכינם מבעוד מועד. מה עבר בנפשו המיוסרת של איש האמת הזה שידע, לדעתי, שהוא מוליך שולל את העם ונושא את שם אלוהים לשווא - גם אם למען מטרה שאין למעלה ממנה "היום יודע כי-אתה אלהים בישראל" - נוכל רק לשער. ובעצם, אין צורך לשער: "וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה ה` קח נפשי".

להלן ראשי פרקי ההרצאה:

אש ומים - אנסה להסביר מדוע המים היו הכרחיים לפריצת האש. הגפרור שהצית את הלהבה

"ועשו ראשנה כי אתם הרבים" – מדוע אליהו מבקש שעובדי הבעל יעשו ראשונה

"ויפסחו על-המזבח אשר עשה" - מדוע אליהו עשה מזבח קודם ההתמודדות

"ואתה הסבת את-לבם אחורית" - אנסה להסביר את הפסוק, לאור הפירוש שאני מציע

"כי-לא-טוב אנכי מאבתי" – מי הם האבות ומדוע לדעת אליהו הוא אינו טוב מאבותיו

מדוע אליהו שחט את נביאי הבעל – האם מפני שהם סגדו לבעל, או מפני סיבות נוספות

"ואת-אלישע בן-שפט מאבל מחולה תמשך לנביא תחתיך" – מדוע?

האם הקטע הראשון בסיפור בו אליהו מראה שאלוהים נענה לתפילתו להעלות אש, והקטע השני בו אליהו בורח למערה בהר חורב ומבקש את נפשו למות, הם שני קטעים נפרדים שאוחדו בידי עורכי הסיפור, או שהם סיפור אחד והקטע השני נובע למעשה מהקטע הראשון והוא המשך טבעי וישיר שלו.