Mid Thirteenth Century Ashkenazi and French Mystical Traditions- Revisited

שלושה חוגי סוד מרכזיים פעלו באשכנז בשלהי המאה השתיים עשרה ובעשורים הראשונים של המאה השלוש עשרה: חוג משפחת קלונימוס, חוגו של ר` נחמיה הנביא וחוג הכרוב המיוחד. אף על פי שכל אחד מהחוגים הנ"ל פעל באותו מרחב גיאוגרפי-תרבותי והיה בעל זיקה מובהקת לתורת הסוד הן משה אידל והן יוסף דן עמדו על השוני הרב ביניהם, שוני הבא לידי ביטוי הן מבחינה סגנונית-טרמינולוגית והן מבחינת מושאי החקירה ומוקדי הדיון.

למרות השוני הניכר בין שלושת החוגים ניתן למצוא באסופות כתבי היד, ובראשם כתב יד נירנברג, לערך שנות דור לאחר מותו של ר` אלעזר, ניסיון לאסוף ולקבץ את מסורות הסוד השונות. זאת ועוד, ייחודו של כתב יד נירנברג הוא בכך שמעבר למציאתן של המסורות השונות בכפיפה אחת, זו לצד זו, ניתן למצוא בו גם מזיגה וסינתזה בין האסכולות השונות. כך, דרך משל, תורת הכרוב המיוחד משולבת ומובאת כחלק אינטגרלי ומשלים למשנתו של ר` נחמיה והן כרוכות יחד ללא חיץ.

השאלה המרכזית לנוכח תופעה זו של קיבוץ ואף מיזוג בין המסורות השונות היא האם קובצי כתבי היד דוגמת נירנברג אינם אלא תוצרים מאוחרים של איסוף ועריכה או שמא ניתן למצוא זיקה בין החוגים כבר ברובד הראשון, היינו בחיבורי חוג הכרוב המיוחד מצפון צרפת ובכתביהם של ר` אלעזר ור` נחמיה. שאלה נוספת היא האם ניתן לזהות את האישים אשר היו חלק ממפעל האיסוף והעריכה של הדוקטרינות השונות.

הקשרים בין החוגים ששבים ועולים מתוך מקורות שונים הם בעלי חשיבות מן המעלה הראשונה להבנת דרך צמיחתה של תורת הסוד במרחב התרבות הנידון, וכתב יד נירנברג פותח צוהר לבחינת הזיקות וניסיון לעמוד על הקשרן ההיסטורי.