Commemoration as Scholarship: Trends in Memorial Books for IDF Soldiers from the National-Religious Community, 1988-2015

אחת מתוצאות הלוואי הבלתי נחקרות של הגידול המשמעותי שחל בעשורים האחרונים במספר בני הציבור הדתי-לאומי בקרב חיילי צה"ל – ובמקביל בקרב קורבנות צה"ל – הוא גידול מקביל בכמות ספרי זיכרון שפורסמו כדי לשמש מצבה ספרותית לחיילים דתיים שנפלו בקרב. עד כה, איתרתי 136 פרסומים מסוג זה שיצאו לאור - חלקם במהדורות אלקטרוניות - בין השנים 2015-1988 .

מטרת ההרצאה היא לעמוד על משמעות תופעה זאת. טענתי העיקרית היא כי ספרי זיכרון אלה מהווים חלק ממאמץ חדשני ורחב מצד רבני הציבור הדתי-לאומי, להציב את "הלכות צבא ומלחמה" כחלק אינטגרלי של הקורפוס ההלכתי וההגותי המסורתי.

שניים ממאפייני המאגר מעידים על כך:

1. התוכן: רוב ספרי הזיכרון שבמאגר אינם מסתפקים בתיאור אישיותו ובסגולותיו של החייל (או קבוצת החיילים) שלזכרו הם מוקדשים. הם מכילים, בנוסף, דברי הגות רבנית ו/או מחקרים הלכתיים שעניינם, בדרך כלל, בירור היבטים דתיים שונים של השירות הצבאי .
2. המחברים: הרושם הנוצר כי מדובר במאמץ מכוון (ואף מאורגן) ליצור תחום חדש בדיון הרבני, מתחזק לאור הממצא כי מעל ל- 70% של ספרי הזיכרון שאותרו, הוצאו לאור על ידי אחת מישיבות ההסדר או המכינות הקדם-צבאיות התורניות (לרוב, בסיוע המשפחה השכולה). בנוסף, כמחצית מן המסות והמאמרים שבספרים חוברו ע"י רבנים המלמדים במוסדות אלה.

בסיכום ההרצאה, אציע כי בחינת מאגר זה של ספרי זיכרון מדגימה את חשיבותה של נקודת תצפית שונה מן המקובל בשיח הציבורי בישראל העכשווי , על המפגש בין הציונות הדתית וצה"ל. לטענתי, הביטוי המסקרן ביותר של מפגש זה אינו ה"הדתה" (כביכול) של צה"ל אלא דווקא המאמץ של עולם התורה הציוני-דתי להכליל את השירות הצבאי בתוך ארבע האמות של ההלכה המסורתית.