הופעתו של `ספר הקטרוג והאמונה` לאורי צבי גרינברג בטבת תרצ"ז (ינואר 1937) עוררה תגובות רגשיות עזות במיוחד: מחד, זעם ואיבה וכן חרפות וגידופים שהופנו אל המשורר, בעיקר מקרב המבקרים והחלוצים מתנועת העבודה וממחנה השמאל, ומאידך, דברי שבח והלל מצד מעריציו הרביזיוניסטים, שהגדירוהו נביא וראו בספרו חוקה מחייבת. המחקר שערכתי בוחן את ההתקבלות של ספר השירים בקרב קבוצות נמענים שונות, ובהן לראשונה גם קבוצות שלא היו מזוהות בבירור עם אחד המחנות הפוליטיים.
בהרצאה אדון בהתקבלות של `ספר הקטרוג והאמונה` בקרב הקבוצות הפוליטיות והספרותיות שנדרשו אליו בעת שנדפס ובשנים שאחר כך על סמך התיאוריה של `הקהילות המפרשות` שניסח סטנלי פיש בספרו
Is There a Text in This Class? (האם יש טקסט בכיתה?).
בהרצאה אציג כיצד המתודה של פיש מאפשרת לתאר את שיח הביקורת על ספר השירים בתוך כל `קהילה מפרשת` באמצעות קריטריונים אסתטיים ותמטיים מובחנים שנקבעו על ידי חברי `הקהילה` עצמם. כמו כן, אדגים כיצד בתוך אותה `קהילה מפרשת` יכולות להתקיים כמה מגמות פרשניות, ובלבד שאלה תקיימנה זיקה אל התפיסה הכללית של `הקהילה המפרשת` ואל מטרותיה.