New Sixteenth- and Seventeenth-Century C.E. Epitaphs from the Old Jewish Cemetery in Tzefat

בשנים האחרונות, במסגרת שיקום בית הקברות העתיק של צפת, הולך ונחשף ריכוז גדול של מצבות קבורה הנושאות כתובות בעברית מן המאות ה- 16 – 17. עד עתה נחשפו מעל 35 מצבות, ועוד היד נטויה; כבר עכשיו זו הקבוצה הגדולה ביותר של כתובות עתיקות בעברית החשופות באתר אחד בארץ ישראל. הכתובת הקדומה ביותר, של רבי משה הדיין, מתוארכת לשנת רפ"ה (1525 לסה"נ), מראשית תק`הזוהר בצפת. בקבוצה זו נכללות מצבות של ראשי ישיבות בצפת כמו ר` אברהם טרבוט ור` יהושע ן` נון (שפרסם לראשונה את כתבי ר` חיים ויטאל שהיו גנוזים בביתו שבצפת), של רבנים יידועי-שם כמו ר` אלעזר אזכרי מחבר הפיוט `ידיד נפש` ושל אשתו מזל-טוב, של נשים ידועות מצפת כמו רחל האשכנזית (אשתו של יהודה אברלין ראש הקהילה האשכנזית בצפת) ודוני` ריינא אחותו של ר` חיים ויטאל (היא גם אשתו של גדליה הלוי מתלמידי האר"י), ושל יהודים שמוצאם מסלוניקי, מאיטליה ומתורכיה. מצבות אחדות שייכות לבית משפחת נשיא-בנבנשת (קרובי דונה גרציה, היא חנה מנדס לבית נשיא?) שעצמותיהם כנראה הועלו לצפת לאחר מותם. אחדות מן הכתובות אפופות מסתורין וכתבי-חידה. לציון מיוחד ראויות המצבות של ר` משה צהלון, של ר` יוסף מטראני מגדולי הרבנים של תורכיה (יליד צפת, בן המבי"ט) ושל אשתו `הרבנית מרת גרסייא`, ושל בנים למשפחות המוכרות מן המקורות ההיסטוריים: פינטו, סורוגון, די-בוטון, אלאגזי, סאגיס, בהלול ופיג`ו. צאצאיהם הגרים היום בארץ ובחו"ל יכולים כעת להכיר את קברי אבותיהם שהתגלו בצפת. בעבודה זו, שנעשתה יחד עם אליהו בן-טובים מצפת, אנו נעזרים בהיסטוריונים, ארכיאולוגים, אפיגרפים, רבנים ומומחים נוספים. יש לקוות שיימצא מימון להמשך הפרויקט, שיעסוק במחקר מקיף על בית הקברות כולו.