Who are you, Rachel Morpurgo? Towards Deciphering the First Hebrew Woman Poet and Her Works

החל מסוף שנות הארבעים של המאה התשע-עשרה, הכירו משכילים עבריים במרכז אירופה את שמה ושיריה של המשוררת רחל מורפורגו (טריאסט, 1871-1790) מתוך פרסום כמה משיריה וממכתביה העבריים, בעיקר בין השנים 1847 ו- 1856 , בכתב העת המשכילי הווינאי כוכבי יצחק. אולם למרות היותה המשוררת העברייה הראשונה שהותירה קורפוס של שירים [שקובצו והוצאו לאור, אחרי מותה, על ידי יצחק חיים קסטיליוני, עוגב רחל (1890)], היא הודרה מן הקנון הספרותי-תרבותי ונשכחה כמעט לחלוטין. הגם שבדור האחרון חזרו כמה היסטוריוניות של ספרות לעסוק בשיריה, לא נעשה ניסיון לתיאור מלא וכולל של דמותה ולפיענוח של מכלול שירתה ומכתביה. את החסר הזה ניסיתי למלא בספרי שיצא לאור ב- 2016 (עוגב נאלם; חייה ויצירתה של המשוררת העברייה-איטלקייה רחל מורפורגו).

להצעתי, מקורה של ההתעלמות מהישגיה השיריים של מורפורגו היה לא רק בהטיה גברית של הממסד הביקורתי, אלא גם בקושי האובייקטיבי של פיענוח שירתה. כפי שאדגים, נובע קושי הפיענוח מן האופי ה"פאלימפססטי" של השירים שרובדם העליון השמרני, הקישוטי והמצטנע, מסתיר רובד נוסף של אמירות חתרניות אותן לא העזה המשוררת לבטא בגלוי. מאמץ פרשני נחוץ, לכן, לשם פענוחם של טקסטים אלה.

מאמץ פרשני מקביל נחוץ, לטענתי, גם לפענוח עצם דמותה של המשוררת: כפי שאתאר, היו אישיותה והתנהלותה, בו-זמנית, גם של אשה דתית המתנהלת בהתאם למוסכמות חברתה וגם של בת נועזת לדור ההשכלה המרדני, שפרצה את גבולות המוסכמות המסורתיות ובישרה את ראשיתן של למדנות ויצירתיות נשיות מודרניות. כמו שירתה, הייתה אפוא גם אישיותה דו-רובדית.

דו-הרובדיות של אישיותה ושירתה של רחל מורפורגו היא היוצרת את החידתיות שבדמותה ובשירתה, ולכן הבנת מניעיה וביטוייה היא המובילה לפיענוחן. תהליך זה יעמוד במרכז הרצאתי.