The Sources of Tractate Tamid in Second Temple Literature

מסכת תמיד, העוסקת בסדר עבודת הבוקר במקדש, נחשבת על ידי רבים כאחד מהחיבורים הקדומים שבמשנה. מאפייניה הבולטים: היעדר מחלוקות, מונחים מיוחדים ובעיקר כתיבה נארטיבית המתארת את הקרבת התמיד באופן סיפורי ולא הלכתי מעידים לדעת כמה חוקרים כי המסכת היא מעין `שריד ארכיאולוגי` שנשתמר בתוך משנת רבי. אמנם, תיארוכה של המסכת על סמך מאפייניה הספרותיים נשאר ספקולטיבי במידה רבה. הקושי לתארך בוודאות את זמן יצירתה של המסכת כמו גם הקושי לשייך את חיבורה לבית מדרש מסוים (קדום או מאוחר) ולהבחין בין רבדים קדומים למאוחרים בתוכה מקשה על האפשרות לדון בשאלות הנוגעות למגמתה של המסכת. האם לפנינו תיעוד היסטורי קדום אודות האופן שבו נהג פולחן המקדש? או שמא לפנינו חיבור הלכתי המתבסס בעיקר על מדרשי ההלכה לחוקי התמיד שבתורה המסוגנן כסיפור עלילתי?

בהרצאתי אבקש להציע זווית מבט חדשה לחקר המסכת דרך השוואתה אל טקסטים העוסקים בקורבנות בספרות הקומראנית בכלל ובפרט בחיבור המכונה `כתב לוי הארמי`. אטען כי הדמיון הספרותי והלשוני שקיים בין החיבורים מלמד על קיום סוגה של חיבורים ששימשו כמעין ספרי הדרכה לכוהני המקדש, לסוגה זו מספר מאפיינים המתבטאים הן בלשונות הפתיחה והחתימה של החיבורים, הן בדגשים ההלכתיים המופיעים בהן והן במבנה הספרותי שלהם.

אם טענתי נכונה, הרי שיש לפנינו דוגמא לקשר מיוחד בין ספרות כוהנית לבין ספרות חז"ל המאפשר לבחון תהליכי שינוי מחד והמשכיות ספרותית והלכתית מאידך.

הרצאה זו מבוססת על הפרק המרכזי מתוך עבודת הדוקטורט שלי שמושלמת בימים אלו תחת הדרכתו של פרופ` אהרן שמש מן המחלקה לתלמוד בבר אילן.