רקע: תחת המושג הבנת רגשות עצמיים נכנסות יכולות שונות, ובהן היכולת לזהות מידע חברתי ורגשי עצמי ושל האחר. ילדים על הרצף האוטיסטי מתקשים לתאר באופן מילולי את תחושותיהם ולהבחין ביניהן, קיים קושי תקשורתי וישנה התנסות מצומצמת בשיתוף ושיח רגשי עם האחר. הם מתקשים בתפיסת הרגש ותיאורו, ובשל כך קיים אצלם גם הקושי בפיתוח מערכות יחסים רגשיות. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הבנת הרגשות העצמיים בקרב ילדים על הרצף האוטיסטי בהשוואה לילדים עם התפתחות טיפוסית.
שיטה: קבוצת המחקר כללה 30 ילדים על רצף האוטיזם וקבוצת הביקורת כללה 30 ילדים בעלי התפתחות טיפוסית. המשתתפים ענו לשאלות בתחום הרגשות מתוך מבחן ה- ADOS והתשובות קודדו על פי סוג התשובה, תשובה קוהרנטית לעומת תשובה שאינה קוהרנטית ועל פי תוכן התשובה (אירוע חברתי, אירוע לא חברתי, תוכן בינאישי, תוכן הקשור לחפץ ותוכן הקשור לתחושות עצמיות). התוצאות נותחו באמצעות מבחנים פרמטריים ולא פרמטריים.
תוצאות: נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות במתן תשובות קוהרנטיות בהקשר לרגשות עצמיים, כאשר תשובותיהם של רוב הילדים הנמצאים על הרצף האוטיסטי נמצאו כלא קוהרנטית. כמו כן, כאשר נבדקו תכני התשובות של כל הרגשות יחדיו, נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות לטובת קבוצת הביקורת במתן תשובות הקשורות לתוכן בינאישי ולאירוע חברתי. כאשר נבדק רגש השמחה, נמצא הבדל מובהק בין ממוצעי הקבוצות לטובת קבוצת הביקורת בנוגע לתשובות הקשורות לאירוע חברתי, לתחושות עצמיות ולתשובות בעלות תוכן בינאישי. כאשר נבחנו רגשות הפחד והעצב, נמצא הבדל מובהק בין ממוצעי הקבוצות לטובת קבוצת הביקורת בנוגע לתשובות בעלות תוכן בינאישי בלבד. כאשר נבדק רגש הכעס, לא נמצא הבדל מובהק בין ממוצעי הקבוצות. בבדיקת מספר ההצהרות בכל אחד מהרגשות, נמצא הבדל מובהק לטובת קבוצת הביקורת במספר ההצהרות ברגש השמחה בלבד.
מסקנות: ילדים בגילי 6-8 שנים הנמצאים על הרצף האוטיסטי, מתקשים במתן תשובות קוהרנטיות בהקשר לרגשות עצמיים ובנוסף, הם נוטים להתייחס באופן מועט לתכנים בינאישיים ולמצבים חברתיים.
