ב- 1882 הונהג חינוך חובה בצרפת והוקמה המושבה ראש פינה בגליל. בשנים הבאות קיבל החינוך היסודי תנופה משמעותית במרחבים הכפריים בצרפת ובגליל העברי. על פניו נמתחו קווי דמיון רבים בין שתי הסביבות וההרצאה מבקשת לבחון לעומק את מהותם ומשמעותם של קווי דמיון אלה.
תחילה תברר ההרצאה עד כמה תקפה השוואה כזו, היינו מהו משקלו של תהליך תרבותי דומה – מפגש של המודרנה עם סביבות שמרניות באמצעות מערכת החינוך – לעומת השוני בתהליכים ההיסטוריים שהתקיימו בצרפת ובגליל. בהקשר לכך תעלה השאלה האם חברת יק"א, שניהלה את המושבות והייתה רווית תרבות צרפתית, יצרה איזושהי זיקה תרבותית בין שתי הסביבות הללו.
בבסיסה תעסוק ההרצאה בביטויים, בהשלכות ובמשמעויות הנגזרות של כמה תופעות ותהליכים דומים. בשתי הסביבות היה המורה צעיר מאד, לא פעם מורה יחיד בבית הספר, ונשא את נס המודרנה לתוככי חברה שמרנית, מסוגרת וחשדנית כלפי שינויים. המורה נתפס לא אחת כנושא דברן של רשויות חיצוניות שרוח החברה האיכרית נדמה כזר להן. מתח זה תורגם בשני המקרים למישור המורכב שבין דתיות לחילוניות. תכני הלימוד, דרכי ההוראה והסמלים התרבותיים שניסה בית הספר לקדם לא עלו בקנה אחד עם תפיסת עולמם של האיכרים המקומיים. כך הפך המורה שלא בטובתו לסמל חי ומהלך לתרבות לא רצויה ונאלץ להתמודד גם עם הדרה חברתית בולטת.
כפועל יוצא תנסה ההרצאה להבין באיזו מידה היה המורה הכפרי הגלילי חלק מתהליך תרבותי גלובלי יותר שהתקיים באותם ימים.