מחקרים מעטים עוסקים בהבנה של הטקסט המידעי בגיל הצעיר, למרות מרכזיותו בלמידה הבית-ספרית. מטרת המחקר שיוצג היא לבחון את הבנת הטקסט המידעי בקרב ילדים צעירים שעדיין אינם קוראים ובאופן ספציפי – לבחון את השפעתן של מפורשות הטקסט, הנוצרת על ידי אמצעי קישוריות ולכידות כגון קשרים ומשפטי הכללה, ושל מוכרות נושא הטקסט על יכולת שחזורו. הספרות על תהליכי הבנת טקסטים בקרב מתבגרים ומבוגרים מלמדת כי בין שני הגורמים הללו מתקיימת אינטראקציה, כך שככל שהנושא יותר מוכר, או שהקורא יותר מיומן, כך פוחתת תרומתה של רמת מפורשות הטקסט להבנתו. השערות המחקר הנוכחי היו שגם בקרב ילדים צעירים תימצא אינטראקציה בין רמת מוכרות הטקסט לבין רמת מפורשותו, אך מכיוון שהילדים הם בעלי התנסות מועטה בסוגה המידעית, ייתכן שהם יידרשו לטקסט בדרגת מפורשות גבוהה גם כאשר הנושא מוכר. 30 תלמידי כיתות א` ממיצב סוציו-אקונומי בינוני-גבוה ובראשית שנת הלימודים, התבקשו להאזין לארבעה טקסטים מידעיים העוסקים בבעלי-חיים, על-פי הפרדיגמה הבאה: 1. טקסט בנושא מוכר (פינגווינים) וברמת מפורשות גבוהה; 2. טקסט בנושא לא מוכר (חגבים) וברמת מפורשות גבוהה; 3. טקסט בנושא מוכר (דולפינים) וברמת מפורשות נמוכה; ו- 4. טקסט בנושא לא מוכר (גחליליות) וברמת מפורשות נמוכה. לאחר האזנה לטקסטים, הנבדקים התבקשו לשחזרם בעל-פה. ממצאי המחקר העלו כי תלמידי כיתה א` מצליחים לשחזר את הרעיונות הכלליים בטקסט, אך כמות פרטי המידע המשוחזרים מצומצמת למדיי (כ-30-40%(, כאשר גורמים שונים, כמו מידת העניין או מורכבות לשונית, משפיעים על שחזור יחידות המידע. עוד מצאנו, כי מוכרות נושא התוכן לא השפיעה על יכולת השחזור, בעוד שרמת המפורשות של הטקסט השפיעה באופן שלילי על יכולת זו, כך שהטקסטים המפורשים יותר הניבו שחזורים דלים יותר. ממצא זה מעלה את האפשרות שבגיל צעיר מפורשות יתר של טקסטים עשויה לגבות מחיר בתהליך ייצוג המידע, או לפחות בדרישה לשחזורו. ממצאי המחקר מציגים תובנות חדשות באשר לתהליכי עיבוד מידע בקרב ילדים צעירים, וכן, הם מעלים את הצורך בחשיפה לטקסטים מידעיים כבר בגיל הגן, תוך תשומת לב לתכונות הטקסטים הנבחרים.
