"I was the Working Tool of the Holy One”: Theoretical Notes on the Origins of Conscious Pre-Constrained Writing in Hebrew Literature

הכתיבה באילוץ מכוון, היצירה מראש של הגבלה לשונית כדי להנפיק יצירה אמנותית (כמו למשל: הסונטה והפלינדרום), מביאה אותנו כמעט באופן מיידי אל שאלת הקשר בין השפה, המשחק והיצירה. על פניה נדמית הכתיבה באילוצים כעניין אולטרה-מודרני השייך לתחום האוונגרד והאמנות האקספירמנטלית. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מאז ומתמיד היתה נוכחת המודעות לכתיבה באילוצים בתרבות האנושית. ההרצאה המוצעת מבקשת להראות את הופעתם הייחודית של רעיונות רבים הקשורים בכתיבה באילוץ, כבר לפני אלפי שנים, בטקסטים העבריים והיהודיים המסורתיים.

הקשר האינטימי בין השפה (העברית) והבריאה נדון שוב ושוב בטקסטים הללו. לבד ממיצוי מסקנות מתבקשות הנובעות מהנחת היסוד של בריאת העולם באמצעות התורה, השפה, הביא עצם העיסוק המתמיד הזה לתובנות יחודיות ועימן אף כמה השלכות מעשיות. ההרצאה המוצעת מבקשת בעיקר לשרטט את המסגרת התיאורטית לניסיונות עתידיים להבנה מעשית של ייחודיות הכתיבה בעברית באילוץ, את הטבעיות בה העברית מתמסרת לכתיבה תחת האילוץ, ובמקרים רבים, אף תובעת אותה. ההרצאה תבחן מספר רעיונות כמו קדימות חוקי המשחק (התורה) ליצירה (העולם), ההעדר הפונדמנטלי המוביל לתנועה מתמדת (פרשנית, יצירתית), מלאכת הפרשנות היהודית המסורתית כעבודת אמנות, או היחס המטושטש בין התיאוריה והפרקסיס הנובע מתפיסת העולם המתוארת.