רקע: התפתחות מקצוע האודיולוגיה ומספרם העולה של קלינאי התקשורת בישראל ובעולם, הובילו להתפתחות גישות ושיטות מגוונות בביצוע בדיקת השמיעה. בעבר נערכו במדינות שונות סקרים בקרב אודיולוגים במטרה לבחון מהן הפרקטיקות המבוצעות בקליניקות כחלק מהליך הערכת השמיעה. סקר זה עשוי לסייע ביצירת פרוטוקולים אחידים לביצוע בדיקות השמיעה, ובכך ליצור אחידות ברמה המקצועית המקובלת בכלל הקליניקות בישראל.
מטרה: מטרת מחקר זה היא לבחון מהן הפרוצדורות הנהוגות בשטח בקרב קלינאי תקשורת העוסקים באודיולוגיה בישראל.
שיטה והליך: סקר אנונימי, מקוון, הופץ באינטרנט ברשתות חברתיות ובפורומים של קלינאי תקשורת. על הסקר השיבו תשעים וחמישה קלינאי תקשורת העוסקים באודיולוגיה במכונים ציבוריים ופרטיים באיזורים שונים בארץ, מתוכם 87 נשים ו - 8 גברים.
הסקר בנוי מ- 72 שאלות בנושאים שונים, כגון: ביצוע בדיקות שמיעה התנהגותיות ואלקטרופיזיולוגיות, בדיקת שמיעה לצלילים ולדיבור, הולכת אוויר והולכת עצם, מיסוך, בדיקות ילדים ובדיקות היענות.
תוצאות: מהסקר עולה כי קימות מגוון של פרוצדורות הנהוגות בשטח בעת ביצוע הבדיקות השונות. למשל, קיימת שונות בין אודיולוגים בבחירה האם לפתוח את בדיקת השמיעה בבדיקת Pure tone או בדיקת SRT, עוצמת הגירוי בעת הגשת מיסוך לנבדק משתנה בין אודיולוגים וכן התקבלו מגוון אפשרויות בנוגע לגיל בו ינסו להפריד בין באוזניים בבדיקות ילדים.
עם זאת נמצא כי בפרוצדורות שונות ישנה פרקטיקה הרווחת בקרב האודיולוגים המראה על רמה מסויימת של אחידות. ניתן לראות זאת למשל בשאלות הנוגעות לאורך רשימת המילים בדיסקרימינציה ובכך שכל המשיבים מדווחים כי יפתחו בדיקת Pure tone בתדר 1000Hz.
מסקנות: ממצאים אלו שופכים אור על הנעשה בפועל בקליניקות הציבוריות והפרטיות בארץ. בעזרת ממצאים אלו ניתן יהיה בעתיד לתרום להתפתחות המקצוע בעזרת יצירת נהלים רשמיים לביצוע בדיקות השמיעה בארץ ובניית תכניות הלימוד וההשתלמות בהתאם.
