הקדמה: מבנה שלד סחוס הגרון הוא סימן מין משני וככזה, מבדיל בין המגדרים בגיל הבגרות. הידע האנטומי לגבי מבנה שלד הגרון מוגבל, ומבוסס בעיקר על מספר קטן של נתיחות. דלים במיוחד הם הנתונים לגבי השתנות מבנה שלד הגרון לאורך תהליך ההתבגרות.
מטרת מחקר: זה היא לבחון את השינוי החל במבנה שלד הגרון מגיל ילדות ועד בגרות בהתאמה למגדר.
חומרים ושיטות: בוצע מחקר רטרוספקטיבי מבוסס על הדמיות טומוגרפיה ממוחשבת של הצוואר. נבחנו הדמיות של 283 חולים בגילאים 8-20 שנים. 171 הדמיות של חולים ממין זכר ו 112 ממין נקבה.
בכל הדמיה נמדדו- הזוית שבין כנפי סחוס המגן בגובה מיתרי הקול, הבליטה הקדמית של סחוס המגן ודרגת הסתיידות הסחוס.
תוצאות: במדידות הזווית שבין כנפי סחוס המגן נמצא ערך ממוצע של - 14.2±°76.45 ו 10.2±°94.25 בזכרים ונקבות בהתאמה.
בקבוצות הגיל השונות בנקבות ערך הזווית היה קבוע לעומת קבוצות הזכרים בהן הזווית הממוצעת היתה קטנה בקבוצות הגיל הגבוהות בהשוואה לקבוצות הגיל הצעיר. נקודת המפנה היתה בקבוצות הגיל 14-15 שנים.
במדידות זווית הבליטה הקדמית של סחוס המגן נמצא ערך ממוצע של °18.53 בזכרים ו °9.9 בנקבות. בקבוצות הגיל השונות בנקבות ערך הזווית היה קבוע לעומת שינוי משמעותי בזכרים בקבוצות גיל ההתבגרות והבוגרים.
בנוסף נמצא כי אזורי ההסתיידות מופיעים בתחילה בחלק האחורי של סחוס המגן ומתרבים בקבוצות הגיל הבוגרות יותר.
מסקנות: שלד סחוס הגרון שונה בקבוצות הגיל השונות בין המגדרים. עיקר השינוי מופיע בקבוצת הזכרים בגיל ההתבגרות המינית. הקשר בין השינויים ההורמונליים לבין המוטציה הקולית ושינוי מבנה שלד הגרון עדיין אינו ברור וראוי להמשיך ולחוקרו.
