Zechariah and Elizabeth as Models of the Jewish Christians at the Opening of the Eschatological Age of Salvation

סיפור לידתם של יוחנן המטביל וישו פותח את האוונגליון השלישי. אני מבקשת להוכיח כי המחבר רצה לספר לקוראיו לא רק על הלידה הפלאית של יוחנן וישו שפותחת את עידן `הבשורה הטובה` אלא הוא ביקש גם להציג בפניהם את המודל של המאמינים הראשונים שקיבלו את האמונה בישו: זכריה ואלישבע, יוסף ומרים ושמעון וחנה, מייצגים את המאמינים הנוצרים הראשונים שבאו מקרב היהודים והרועים מייצגים את המאמינים הנוצרים שבאו מקרב הנוכרים. הרצאתי תהיה מוקדשת ליהודים - הנוצרים שרגליהם נטועות עדיין בעולם היהודי - הם מתוארים כצדיקים, שומרי מצוות ובעלי זיקה ישירה למקדש - אבל הם קיבלו את האמונה במשיח בעקבות `הבשורה הטובה` שנגלתה להם. המלאך המתגלה לזכריה ומודיע לו על הולדת בנו מבשר לו למעשה את בשורת האוונגליון כפי שניתן ללמוד מן ההיבטים הבאים בסיפור: השימוש בפועל "לבשר"; שמו של הבן; השמחה של ההולדת; תפקידו האסכטולוגי של יוחנן; בקשת האות ואלמותו של זכריה; הופעתו של המלאך גבריאל; מקומו של המקדש; תפקידה של רוח הקודש וסממני אחרית הימים. אמונתו של זכריה בישו באה לביטוי בהמנון הבנדיקטוס וזו של אלישבע בשיר ההלל שהיא נושאת למרים. שני הזוגות הנוספים מתוארים על פי המודל של זכריה ואלישבע אך מאפייניהם כמאמינים נוצריים מובהקים יותר. בית המקדש שנמצא במוקד פעילותם של כל הזוגות ומתוכו מוכרזת הבשורה הטובה צריך לשקף את המעבר מהיהדות הישנה לברית החדשה ורוח הקודש השורה על כל אחד מהם מהווה תנאי לקבלת האמונה במשיח. הדגש ששם המחבר של האונגליון השלישי על תיאורי המאמינים היהודים-נוצרים הראשונים יש בו כדי להצביע על כך שגם קבוצה זו נמצאה באופק המיסיון שלו.