Boundaries of Holiness: Designing and Defining the Western Wall Plaza as an Orthodox Synagogue (1967-1981)

לאחר מלחמת ששת הימים החלו רשויות שונות במדינת ישראל בפעולות לעיצובו של המרחב הסובב את הכותל. פעולות אלה לוו במחלוקות נוקבות, שהיו קשורות בעיקרן לשאלה עקרונית בדבר מהותו של הכותל המערבי: היש לראות בו אתר דתי או לאומי.

אחת הפעולות הבולטות - ומעוררות המחלוקת - בעיצוב המרחב, הייתה חלוקתה של הרחבה הגדולה שנוצרה ליד הכותל אחרי הריסתה של שכונת המוגרבים לאזור תפילה ואזור ביקור. ההתנגדויות העקרוניות לכך נבעו מנימוקים מנוגדים: מן העבר האחד ניצבו גורמים שביקשו כי כל הרחבה תהיה פתוחה למבקרים וגם הם יוכלו להגיע אל הכותל. מן העבר האחר ניצב הראשון לציון, הרב יצחק נסים, שביקש כי כל הכיכר תוגדר כמקום קדוש ומקום תפילה. בהרצאה זו אתאר את הפולמוס שהתחולל סביב חלוקת הרחבה, ואעמוד על השלכותיה על המאבק בין דת ללאומיות במרחב הכותל. אבקש להראות כי מטרת החלוקה הייתה לקדש את רחבת הכותל ולקבעה כבית כנסת, תוך הבדלתה מן המרחב הסמוך לה. עוד אעמוד על מעמדה של הרחבה העליונה, שיועדה למבקרים, ועל התמורות שחלו בה, הקשורות גם הן למאבק על מהותו ואופיו של הכותל. עד כה, כמעט לא נדונו נושאים אלה במחקר, חרף העיסוק המחקרי במחלוקות על אודות הכותל.

ההרצאה מתבססת בעיקר על מסמכים ארכיוניים רבים ועל מקורות מעיתונות התקופה. בין השאר אשתמש בשני מקורות ארכיוניים שלא היו נגישים לקהל החוקרים, וקיים בהם מידע חשוב על נושא המחקר: ארכיון הכותל המערבי של הקרן למורשת הכותל; ויומנו האישי של הרב מאיר יהודה גץ, ששימש כרב הכותל, והיה שותף לחלק מן התהליכים שהתחוללו במקום.