מחקרים מהשנים האחרונות מנסים לאתר סממנים התנהגותיים לאוטיזם כבר בשנה הראשונה לחיים במטרה לאפשר טיפול מוקדם. בהרצאה זו יתואר מקרה של תינוק (ב.ש.) שהראה סממנים לאוטיזם כשהיה בן 7 חודשים ויוצג המעקב ההתפתחותי אשר בוצע לו עד גיל 3 שנים. ממצאי המעקב יודגמו בהרצאה באמצעות סרטי ווידאו המתעדים פרקי זמן שונים.
ב.ש. הגיע לאבחון בשל איחור התפתחותי ותסמינים המחשידים לאוטיזם בגיל 7 חודשים. מיד לאחר ההערכה הראשונית החל בטיפולים רב תחומיים וכן נערך מעקב אחריו במסגרת תוכניות התערבות במכון להתפתחות הילד ע"ש וינברג, תלה"ש. כחלק מהמעקב, הועבר הRossetti Infant-Toddler Scale ב-3 נקודות זמן בין גיל 7 עד 15 חודשים. מדובר בהערכה שכללה התייחסות לתחומים קשר, אינטראקציה, שימוש בג`סטות, משחק, הבנת השפה וההבעה. במהלך ההתערבות הרב-מקצועית המשולבת בהדרכה של ההורים, הפער התקשורתי נסגר ותסמיני האוטיזם נעלמו; כבר בגיל שנה וחצי הפעוט הפגין יכולות תקשורתיות בהתאם לגילו. יחד עם זאת, נותר פער משמעותי בתחום השפה והדיבור. בשלב זה הפעוט המשיך טיפול על-ידי קלינאית תקשורת במסגרת פרטית. כיום, כשהוא בן 3 שנים, הוא מפגין קשיים בתחום השפה והדיבור (דיספרקסיה), לצד יכולות אינטראקציה תקינות.
מקרה זה מדגים מספר תהליכים משמעותיים במהלך ההתפתחותי של שפה ותקשורת:
(א) חשיבות האיתור המוקדם.
(ב) הקשר בין אבחון מוקדם לטיפול מוקדם.
(ג) הפער בין המסלול ההתפתחותי של ציר התקשורת אשר השתפר, לבין ציר השפה אשר התקדם אך נותר בפער ביחס לגיל.
