יצחק אבן לטיף הוא הוגה ימי ביניימי שחי ופעל בספרד של המאה ה-יג. כתביו משלבים דיונים פילוסופיים לצד דפוסי חשיבה מיסטיים וקבליים ועל אף מרכזיותו של "מורה הנבוכים" ניכרת בהם השפעה של הוגים נאופלטוניים. בשער הראשון של הספר "שער השמים" עוסק אבן לטיף בסוגיית בריאת העולם וכחלק מכך הוא דן במושגי הזמן והמקום. בפרקים אלה, מפתח אבן לטיף תפיסה חלופית למושגי הזמן והמקום האריסטוטליים אותם אימצו הוגים אחדים וביניהם הרמב"ם. בהרצאה זו אבקש לעמוד על הדרך בה פיתח אבן לטיף מושגים אלה תוך השוואתם להוגים אחרים; אראה כיצד משליכים מושגי יסוד אלה על תפיסת החומר המובאת בספר "שער השמים"; ואדון בדרך בה פירש אבן לטיף את מדרשי הבריאה הסתומים של פרקי דרבי אליעזר.