חשיפה לרעש מזיק בעבודה מהווה את אחת החשיפות החמורות והשכיחות במקומות העבודה. לקות שמיעה מושרית רעש (noise induced hearing loss) הינה הגורם העיקרי ללקויות שמיעה במבוגרים, ומהווה את סיבת הנכות העיקרית המוכרת בביטוח לאומי כפגיעה בעבודה. למרות החקיקה המקיפה הקיימת בנושא רעש מזיק במקומות העבודה, קיים רק ידע מועט על המתרחש בפועל במקומות עבודה ובבתי עסק קטנים, בפרט במגזר הערבי. מטרת העבודה הנוכחית היא להעריך בקרב עובדים במקומות עבודה קטנים את רמת המודעות לנזקי רעש מזיק בעבודה, מידת השימוש במגני שמיעה, והסיבות והגורמים לשימוש או אי שימוש באמצעי מיגון אישיים. נעשתה השואה בין מקומות עבודה החייבים בפקוח לפי חוק (מסגריות ונגריות) לבין מקומות עבודה שאינם חייבים בפקוח רפואי תקופתי של העובדים (מןסכים).
משתני המחקר נבדקו באמצעות שאלון מובנה, שפותח ע"י NOISH ותורגם לעברית וערבית, לאחר תקוף. השאלון כולל מידע על מאפיינים סוציו- דמוגרפיים של העובד ומאפיינים תעסוקתיים של מקום העבודה. שיטת הדגימה הייתה הסתברותית אקראית מתוך כלל בתי העסק הרשומים בישובים ערבים בצפון הארץ. במדגם הסופי של המחקר נכללו 102 בתי עסק ומולאו שאלונים על ידי 239 עובדים.
ממצאים עיקריים: מהמחקר עולה שאין הבדלים משמעותיים במודעות לחוקים ותקנות, לגבי נזקי רעש מזיק בעבודה, בין שלושת סוגי בתי העסק (כ- 80%-75% בשלושת סוגי בתי העסק. ממצא בולט נוסף במחקר היה שזמינות ציוד מגן HPDs)) במקום העבודה היא גבוהה יחסית, 63% בבתי העסק השונים. למרות זאת רק 21% דווחו על שמוש במגון אוזניים דרך קבע. השימוש בציוד מגן בקרב עובדי נגריות או מסגריות (27%) גבוה בהרבה בהשוואה עם עובדי המוסכים (9.3 ). לא נמצאו קשר בין גיל העובד, השכלתו לבין שימוש ב- HPDs. נמצא כי ככל שתפיסת העובד את מידת פגיעותו עולה, הנורמות החברתיות חזקות יותר, תפיסת יעילות המיגון וזמינות ציוד המגן גבוהה יותר, כך עולות כוונות ההתנהגות של העובד לעשות שימוש ב- HPDs.
מהמחקר עולה כי, כצפוי, שיעור ביצוע בדיקות שמיעה גבוה יותר בקרב עובדים במקומות המוגדרים בחוק כמקומות עבודה עם רעש מזיק (מעל 30%) מאשר מקומות שלא מוגדרים בחוק (16%). יחד עם זאת, ממצא זה מראה כי רק כשליש ממקומות העבודה המוגדרים בחוק כחייבים בפקוח, אמנם נמצאים בפקוח הנדרש.
רק שליש מעובדי מסגריות ונגריות דיווחו שעשו בעבר בדיקת שמיעה דבר המעיד שכשני שליש מקבוצת עובדים זו, החייבת לפי חוק בבדיקות פיקוח, אינם כלולים במערך הפיקוח הרפואי התקופתי.
מסקנות: ככל שהכיסוי של שירותי רפואה תעסוקתית מגיע ליותר עובדים (או ליותר מקומות עבודה) כך עולה שיעור העובדים העוברים בדיקות ניטור ביולוגי (בדיקות שמיעה) וכן נמצאים מקומות עבודה אלה במערך הפקוח הסביבתי. דבר המאפשר גילוי מוקדם יותר של התפתחות נזקי שמיעה מושרי רעש לכן יש צורך בהגברת פעילות הפקוח והאכיפה של חוקים ותקנות בנושא רעש מזיק. כמו כן הממצאים מדגישים את הצורך בהגברת פעולות ההדרכה וההסברה לעובדים על מנת לשכנע שיעור גבוה יותר מבינהם לאמץ הרגלי שימוש באמצעי מיגון (HPDs), זאת ללא תלות בסוג בית העסק או בגודלו.
