The Pit-Hole Tomb and the Hasmonean Pinched Oil Lamp as an Expression of Judean Ethnic Identity in the Late Hellenistic Period

בתקופה ההלניסטית המאוחרת, אנו עדים לשינויים מרחיקי לכת ביהודה, שבמהלכם הופכת החברה היהודית מקבוצת מיעוט נשלטת לקבוצה עצמאית ושולטת.

בהרצאה זו נבקש ללמוד על תהליך גיבוש הזהות היהודית בתקופה זו באמצעות התרבות החומרית היום-יומית שלהם, וכן להצביע על חפצים ודפוסי התנהגות, שבעזרתם בחרה החברה היהודית להגדיר את עצמה ואת ייחודיותה. כמקרה מבחן לכך נבדוק את הימצאותם של הנר החשמונאי הצבוט וקבר בור העמידה ברחבי יהודה:

`הנר החשמונאי הצבוט` מופיע במאה הב` לפנה"ס ונראה כממשיך של משפחת הנרות הפתוחים של תקופת הברזל. הוא נמצא ביהודה בלבד, מה שמצביע על כך שאין מדובר בהמשך של מסורת קדומה אלא בתופעה תרבותית חדשה.

`קבר בור העמידה` מופיע בזמן הזהה לנר החשמונאי הצבוט, וגם הוא מופיע רק בגבולות יהודה. תכניתו היא של מערה רבועה, במרכזו נחצב בור עמידה ובחלקו הפנימי היו שלוש אצטבות להנחת הנפטרים. קבר זה היה כל כך דומה למערות הקבורה מיהודה מתקופת הברזל עד שיש קושי גדול להצביע על ההבדלים ביניהם. למראית עין נרות וקברים אלו ממשיכים פשוט את המסורת היהודית הקדומה והאותנטית.

אולם הופעתם הפתאומית במאה הב` לפנה"ס לאחר מאות שנים בהם אלמנטים אלו כמעט ונשכחו, יחד עם הימצאותם ביהודה בלבד, מצביע על הבלטה מכוונת ההופכת את קבר בור-העמידה והנר הצבוט לסממנים אתניים יהודיים. בחירת היהודים, להגדיר את זהותם בעזרת חפצים בעלי מראה ארכאי המחקים את מאפייני התרבות של ממלכת יהודה בימי הבית-הראשון, מלמדת אותנו שהחברה היהודית בימי החשמונאים ביקשה לתת לגיטימציה לקיומה ולפעולותיה באמצעות השימוש בתרבות עבר ובזיכרון עבר. סממנים אלה הם עדות ממקור ראשון לתהליכי גיבוש הזהות היהודית ולהגדרתה בעזרת התרבות החומרית ודפוסי ההתנהגות של החברה.