Young Jewish Men in Medieval Ashkenaz and the Knightly Masculinity Ideal

ישראל אברהמס הראה שבימי הביניים היו בחורים יהודים שערכו טורנירים הדומים לאלו שהיו נהוגים בקרב אבירי התקופה, והיו מביניהם שאף השתתפו בטורנירי האבירים, כפי שקרה בשנת 1386 בגרמניה. מה שמנע מבחורים יהודים נוספים להשתתף בתחרויות אלו, הסביר אברהמס, היו האיסורים שהטילו עליהם השליטים, ולא חוסר עניין או רצון מצד הצעירים היהודים. אידיאל הגבריות האבירי, שהיה אחד מאידיאלי הגבריות המרכזיים לחברה הנוצרית בימי הביניים, השאיר את חותמו גם על צעירי חברת המיעוט היהודי. לאחרונה שבו חוקרים לעסוק בהשפעת האידיאל האבירי על יהודי אשכנז בימי ביניים. איבן מרקוס הסיק, שיהודי אשכנז לא רק היו מודעים לאבירים ולמנהגיהם, חלקם השוו את עצמם לאבירים, והיו מביניהם שאף "הזדהו עם האבירים". לדעתו, הדימוי העצמי של היהודים כאבירים קשור להתלהבות החברתית שהתעוררה לקראת ובמהלך מסע הצלב הראשון בשלהי המאה ה-11. שרה אופנברג, שבחנה דימויים חזותיים של אבירים במקורות האשכנזיים הגיעה למסקנה, שדימויים אלו ממשיכים מסורת מדרשית רבת שנים של תמת ההיפוך, מאסון לגאולה. לגישתה, האביר היהודי מוצג כסמל מרכזי לכמיהה המשיחית לגאולה, דהיינו, להיפוך הסדר החברתי. לדעת אופנברג, חיי האבירים לא היו זרים ליהודי אשכנז, אולם עבורם דימוי האביר היה היפוכו של הדימוי העצמי שלהם, ורק באחרית הימים, בימות המשיח, הוא יתהפך בשעה שהם יהיו האבירים השולטים ביד רמה על שכניהם הנוצרים. בהרצאה זו אנסה להראות, שמסקנתו של מרקוס משקפת נכונה יותר את יחס הבחורים היהודים לאבירים. הם אכן הזדהו עם האבירים, והזדהות זו כללה הפנמה ולו חלקית של ערכי הגבריות האבירית. ערכים אלו באו לביטוי בתת-תרבות הנעורים, וערכים אלו תרמו לעיצוב זהותם, התנהגותם לבושם וגופם של נערים ובחורים יהודים באשכנז במהלך ימי הביניים.