רקע: "אפקט ההפקה" (Production Effect) הוא טכניקת זיכרון יעילה המתייחסת לכך שמילים הנלמדות באמצעות קריאה קולית זוכות ליתרון בזכירה בהשוואה למילים הנלמדות בקריאה שקטה. התאוריה הרווחת להסבר האפקט הינה "תיאורית המובחנות" , לפיה גירוי המובחן יותר על רקע סביבתו, ייזכר טוב יותר. עד כה אפקט ההפקה תועד במבחני זיכרון מפורש בלבד (שליפה חופשית, זיהוי). מחקר יחיד אשר בדק את קיום האפקט במבחן מרומז (קריאה מהירה, MacLeod et al., 2010) לא הדגים את האפקט. בהתאם לתיאורית המובחנות, מבחני זיכרון סמויים אינם מדגישים את המובחנות היחסית אשר נוצרה לחלק מן המילים בעת הלמידה, ולכן אין למילים אלו כל יתרון בשלב המבחן.
מטרתו של המחקר הנוכחי היא לבדוק את קיומו של "אפקט ההפקה" בשני מבחנים של זיכרון סמוי – מבחן קריאה מהירה (במטרה לשחזר את הממצאים הקיימים), ומבחן השלמת תחיליות מילים.
שיטה: בכל אחד משני ניסויים השתתפו 20 סטודנטים. בשלב הלמידה הוצגו מילים על גבי מסך מחשב, והמשתתף התבקש לקרוא חצי מהן בקול ואת החצי השני בשקט, בסדר מקרי. בשלב המבחן של הניסוי הראשון נערך מבחן סמוי מסוג קריאה מהירה, בו הושוותה מהירות הקריאה של המילים שנקראו בקול לעומת המילים שנקראו בשקט, ושל מילים חדשות שלא נלמדו כלל. בשלב המבחן של הניסוי השני נערך מבחן השלמת תחיליות מילים, בו ניתנו לנבדקים תחיליות מילים (שול___), והם התבקשו להשלימן למילים. נבדקו כמות התחיליות שהושלמו למילים שהופקו בקול לעומת מילים שנלמדו בשקט.
תוצאות: במבחן לבדיקת מהירות קריאה לא התקבל אפקט הפקה (ובכך שוחזרו ממצאי המחקר הקודם). לעומת זאת, במבחן השלמת התחיליות נמצא אפקט הפקה משמעותי; כמות גדולה יותר של תחיליות הושלמו במילים שנלמדו בקול לעומת מילים שנלמדו ללא קול.
מסקנות: ממצאי המחקר מערערים על הקביעה המקובלת בספרות, לפיה אפקט ההפקה אינו מתקבל במבחני זיכרון סמויים. קיומו של האפקט במבחן סמוי אחד והעדרו במבחן סמוי אחר, מדגישים הבדלים בין המבחנים, ומחייבים המשך מחקר. לממצאים אלו תרומה תיאורטית משמעותית, והשלכות מעשיות בהתייחס לטכניקת זיכרון זו.
