“Ecclesiastes of the Nineteenth Century”: The Influence of Ernest Renan under the Biblical Writing of Simon Dubnov (1882-1894)

ההיסטוריון היהודי-רוסי שמעון דובנוב (1941-1860) ידוע כמחבר `דברי ימי עם עולם` בן עשרת הכרכים. מה שפחות ידוע, היא כתיבתו המקראית, שהשפיע עליה ביותר ארנסט רנאן (1892-1823), בייחוד בראשית דרכו של ההיסטוריון הצעיר. בשנות השמונים והתשעים דובנוב כתב ארבעה מאמרים על `תולדות עם ישראל` מאת רנאן והתמודד בהם עם שיטתו ההיסטורית בחקר המקרא.

בביקורתו במחצית השנייה של שנות השמונים על הכרך הראשון של `תולדות עם ישראל` דובנוב הזדהה בדרך כלל עם כתיבתו ותיאר בהתלהבות את מעלותיו של רנאן: כושר הניתוח של המקורות, כוח הסינתזה הרב ואמנות השחזור של `הבניין העתיק בדמותו האמתית`, הנובעות משיטתו ההיסטורית. מטרתו העיקרית של רנאן בחקר המקרא, לפי דובנוב, הייתה חקירת יצירתו, צמיחתו והתפתחותו של הרעיון הדתי הכללי, כפי שהוא מגולם במקרא.

במאמר הביקורת על הכרך הרביעי של `תולדות עם ישראל` מאת רנאן במחצית הראשונה של שנות התשעים דובנוב חזר לדון בשיטתו ההיסטורית ובהשקפתו על ההיסטוריה המקראית. עתה רואה דובנוב את השקפתו של רנאן כאנטי-היסטורית במהותה, המבוססת על קבלת צדדיה האוניברסליים והמוסרים של היהדות ועל דחיית גילוייה הלאומיים והלגליסטיים. הנה כי כן, `המהפכה הלאומית-היסטורית` של דובנוב הצעיר בשנות התשעים של המאה הי"ט גרמה לשינוי מהותי בהערכת שיטתו ההיסטורית של רנאן ולניסיון לעצב את תמונת העבר המקראי משלו.

אם כן, ההרצאה מבקשת להוכיח, כי חיבוריו של רנאן, ובייחוד `תולדות עם ישראל`, שימשו לדובנוב הצעיר את המקור הראשון במעלה להכרת ההיסטוריה המקראית וגם שדה הביקורת, שבו בדק, חידד וליטש את השיטות ואת המטרות הרצויות משלו בחקר המקרא.