"אפקט ההפקה" (Production Effect) מייצג יתרון בזיכרון למילים אשר נלמדו באמצעות קריאתן בקול (הפקה קולית) לעומת מילים אשר נלמדו בקריאה דמומה (ללא הפקה). יתרון זה מיוחס למובחנות (distinctiveness) הגבוהה הנוצרת בעקבות העיבוד הרב מימדי של המילים הקוליות (קידוד באמצעות קריאה, אמירה, ושמיעה של המילים) לעומת המילים שלא הופקו (קריאה בלבד). עיבוד עמוק זה מקנה למילים הקוליות עדיפות בשלב הזכירה. בקרב מבוגרים חולי דיסארטריה הפקת הדיבור לקויה. הפרעה נוירולוגית זו גורמת לאבנורמליות במהירות, חוזק, יציבות, טווח ודיוק התנועות הדרושות לצורך דיבור. לפיכך, הפקה קולית של מילים היא משובשת, וכיוצא בזה, כמות תהליכי העיבוד המעורבים בקידודן, מופחתת.
מטרת המחקר: לבחון את קיומו של "אפקט ההפקה" בקרב אנשים בעלי דיסארטריה, ולהשוות את גודלו לאפקט המתקבל אצל קבוצת ביקורת.
שיטת המחקר: במחקר השתתפו 12 אנשים בעלי דיסארטריה נרכשת (אחרי אירוע מוחי) ו-14 בריאים תואמי גיל ומין. במהלך הניסוי הוצגו בפניהם מילים שכיחות כתובות, מחציתן נלמדו באמצעות קריאה בקול ומחציתן נקראו בשקט. בסיום הלמידה נערך מבחן זיהוי.
ממצאי המחקר: אפקט ההפקה תועד אצל שתי קבוצות הנבדקים, גדול יותר בקרב קבוצת המחקר. ביצועי הזיכרון הכלליים היו טובים יותר בקבוצת הבקרה (כמות המילים שנשלפו הייתה קטנה יותר בקבוצת המחקר).
דיון ומסקנות: אנשים בעלי דיסארטריה מפגינים זיכרון מילולי מופחת לעומת בני גילם הבריאים, אולם הם נתרמים בצורה משמעותית יותר מהפקת מילים בקול. נראה כי המאמץ ההפקתי הכרוך באמירת המילים בקול (desirable difficulty) יכול לפצות על קשיי הזיכרון. לממצאים אלו השלכות תיאורטיות וקליניות.
