Transformations of Lust and Wine Poetry, Written in the Balkans and Western Anatolia, in the Second Half of the Sixteenth Century

מחקר על השירה העברית אשר בחן את השירה באזור הבלקן ומערב אנטוליה, במחצית המאה הט"ז, העלה מפה פואטית ענפה ,לא פחות מכ- 1200 שירים שכתיבתם מתוארכת למחצית השנייה של מאה זו בלבד, וכ- 28 משוררים שפעלו במרחב ובזמן הנידונים.

מפה פואטית ענפה זו מעלה סוגיות שונות הנקשרות אל אופייה של השירה שנכתבה באותה העת; החל מדיון בסוגות השירה, דרכי השיר (צורה ופרוזודיה), יחסי גומלין בין המשוררים ועוד.

אחת מהסוגיות הללו, כפועל יוצא של בחינת הז`אנרים שבמסגרתם נכתבה השירה, בוחנת את "שירת החשק" של התקופה, ומציגה ממצאים מרתקים.

ממגוון טעמים, עוברת שירת החשק של התקופה "אדפטציה תקופתית". המשוררים שמצד אחד רוצים לשמר את הרצף משירת ספרד הקלאסית, אך מצד אחר מודעים לאי התאמתה של כתיבת שירה כזו בתרבות בה הם חיים, מיצרים דרכים שונות ויצירתיות לכתיבתה.

כאשר הדרך הישנה כבר אינה תואמת את מציאות בה נושבות רוחות של מוסר, ושל צמצום מיניותה של האישה, הופכת שירת החשק למשהו אחר המאגד משהו חדש וישן גם יחד. בתחום "שירת היין" בולטת עוד יותר הקיצוניות, והיא כמעט ונעלמת או מועברת לתחום המטאפורי לבדו, וזאת כפי הנראה בשל איסורים שונים שהוטלו על היהודים למכירתו והפצתו של היין, מתוקף היותם נתיני החברה המוסלמית.

הרצאה זו תרצה לדון בהופעתה החדשה- ישנה של שירת החשק באותה התקופה, תראה תמורות שחלו בה, את הדרכים היצירתיות של המשוררים לכתוב שירת חשק, עם זיקה לשירת החשק הקלאסית נוסח תור הזהב אך גם ברוח נאמנותם למגמות המוסר הרווחות. עוד אראה את הסיבות בגינן חל שינוי זה ואדון בהופעתו גם בשירת היין תוך הבאתן של דוגמאות מהשירה שנכתבה בתקופה הנידונה.