קיימות גישות שונות לשיקום ילדים עם לקות שמיעה. אחת הגישות היא הגישה השמיעתית-מילולית (auditory-verbal therapy). מחקרים רבים מעידים על יעילות הגישה בפיתוח שפה ודיבור של ילדים עם לקות שמיעה, ועל יתרונות הגישה לעומת גישות טיפוליות אחרות. עם זאת, קיימת ביקורת בספרות על מחקרים שבדקו את יעילות הגישה, מאחר שמרבית המחקרים בתחום אינם מחקרים מבוקרים, ובכולם מספר המשתתפים היה נמוך. בכל המחקרים שבדקו את יעילות הגישה השמיעתית-מילולית בשיקום ילדים עם לקות שמיעה נבדקו יכולות שפה ודיבור של ילדים צעירים. לא נבדקו יכולות של ילדים ששוקמו בגישת השמיעתית-מילולית בתחומים נוספים, כמו הישגים לימודיים.
במחקר זה עשינו שימוש בנתונים מנהליים של המוסד לביטוח לאומי הישראלי, וכן נתוני סקר טלפוני שערכנו בקרב הורים לילדים עם לקות שמיעה, במטרה לבחון את ההישגים הלימודיים של צעירים עם לקות שמיעה ששוקמו באמצעות הגישה השמיעתית-מילולית. המחקר מבוסס על מדגם של 80 צעירים עם לקות שמיעה בגילאי 15-29 שנים, כאשר 40 מהם שוקמו באמצעות הגישה השמיעתית-מילולית (קבוצת הניסוי), ו – 40 אחרים לא שוקמו באמצעות גישה זו (קבוצת הביקורת). במטרה לפקח על משתנים מתערבים, התבצע זיווג בין הצעירים על בסיס נתונים דמוגרפיים שלהם (שנת לידה, מגדר, ומקום מגורים) והכנסת ההורים. התחומים שנבחנו היו ציוני מבחני בגרות במקצועות מתמטיקה, לשון, אנגלית וספרות, זכאות לתעודת בגרות, והשתלבות בלימודים אקדמיים. ההורים השתתפו בסקר טלפוני שכלל שאלות לגבי פעילות שיקומית של ילדיהם בילדותם והישגים לימודיים שלהם.
ממצאי המחקר הראו כי ציוני מבחני הבגרות של הצעירים ששוקמו באמצעות הגישה השמיעתית-מילולית היו גבוהים באופן מובהק בהשוואה להישגים של קבוצת הביקורת בכל התחומים שנבחנו (מתמטיקה, לשון, אנגלית וספרות). כמו כן, שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב בוגרי הגישה השמיעתית-מילולית היה גבוה באופן מובהק ביחס לקבוצת הביקורת. עם זאת, לא נמצאה השפעה מובהקת לשיקום באמצעות הגישה השמיעתית-מילולית על סיכויי ההשתלבות בלימודים אקדמיים.
מסקנות: שיקום באמצעות הגישה השמיעתית-מילולית הינו בעל תרומה חיובית להישגים לימודיים של צעירים עם לקות שמיעה.
