החברה החרדית כפי שנהוג לחלקה כיום מתאפיינת בשלושה ציבורים מרכזיים: ליטאיים, חסידים וספרדים. בתוך קבוצות אלו קיימת תת קבוצת נשים חסידיות אשר מאופיינות מחד גיסא `ככבודן בת מלך פנימה` ומכאן שתחום אחריותן על עניני הבית: צניעות, זוגיות, חינוך ועוד. מאידך גיסא נשים אלו יוצאות לשוק העבודה , שם הן נחשפות לעולם החברתי והתרבותי השונה מעולמן. יתרה מזאת במחקרי גיליתי שנשים אלו למדניות, משכילות ובקיאות בתחומים שונים.
בהרצאתי ארצה לבחון את המתח הקיים בין ההוראות וההדרכות אשר נכתבות עבור הגבר החרדי על ידי ההנהגה: רבנים ואדמו"רים בעוד שתוכנן של ספרים אלו מתייחס במידה רבה לשני בני הזוג ובוודאי גם עבור הנשים. מתוך כך ארצה לבחון: כיצד הנשים מפרשות ו`מתרגמות` את הטקסטים הללו לעולמן ולפער בין הפנים והחוץ בו הן מצויות? ארצה להצביע על כמה תמורות ומסקנות אשר אדגים בכלי מחקר שונים: סוציולוגים, הגותיים מתחום מחשבת ישראל , הסטוריים ועוד באמצעות שאלות אשר אענה עליהם במהלך ההרצאה :
א. בין ליטאיות לחסידות: האם ערך הקדושה המעמיד את אתוס פרישות מינית מאפיין את הציבור החסידי או גם את הליטאי-מוסרי? ווהאם תחום זה מרחק ומבדיל את שני הציבורים הללו זה מזה?
ב. מגדר וחסדיות- כיצד הנשים מגדירות עצמן בתוך המרחב ההגותי אשר מיועד לגברים? כיצד משפיעה החסידות והליטאיות כיום על דימויין של הנשים?
ג. פריפריה ומרכז- האם ערך הקדושה והמיניות של זוג חרדי משתנה עם המעבר בין הליבה הגיאוגרפית של החברה החרדית(ירושלים ובני ברק) במעברו לפריפריה? האם מידה זו מחמירה עם הרחוק מהסביבה האורגנית או ההיפך?