Humor, Ideology, and Politics in the Hebrew Joke of the Yishuv

ספרות ההומור של היישוב היהודי בארץ-ישראל היא ספרות עשירה, שכמעט לא נחקרה עד כה, למרות ערכה ההיסטורי והספרותי כאחד. ספרות זו מתבססת על אנתולוגיות, כגון, ספר הבדיחה והחדוד לדרויאנוב (1922, 1935—1938), מדור דור לליפסון (1929), מאוצר הבדיחה לארנסט (1933), ועוד, ועל עיתונות היתולית ענפה, השמורה בארכיון המכון לחקר התפוצות (אוסף פבזנר) ובאוניברסיטה העברית (אוסף צדקוני).

ההרצאה, המבוססת על מבחר טקסטים מתוך האנתולוגיות והעיתונים ההיתוליים, תבחן את מקומה של הבדיחה בחברה ובתרבות העברית שלפני קום המדינה בהקשריה ההיסטוריים, החברתיים והספרותיים, לאור שאלות, כגון: מיהן הדמויות השולטות בה, ובפרט, מיהו "האחר", המושם בה ללעג? ומה טיב הקונפליקטים החברתיים והתרבותיים שהיא משקפת? מהם הז`אנרים או התת-ז`אנרים המאפיינים אותה? ומה ניתן ללמוד משימושה בייצוגי שפה, מקום וזהות בכלל, על תפקידיה? ההרצאה תעסוק בהתפתחותה של הבדיחה המקומית הפוליטית, בהקשר זה, ותעמוד על ההבדלים המהותיים בין האנתולוגיות לעיתונים כז`אנרים ספרותיים, ועל הקשר שבין ההומור היהודי במזרח אירופה לראשיתו של ההומור העברי בארץ-ישראל. ההרצאה תתבסס על גישות שונות לחקר ההומור, ובפרט, על גישה ספרותית-פולקלוריסטית הבוחנת את גילומיה הספרותיים של אי-ההלימה בבדיחה (appropriate incongruity) בהקשרה התרבותי על מנת לעמוד על תפקידיה החברתיים.