רקע: עם הגיל קיימת ירידה ביכולת השיום. במחקר בדקנו האם אכן קיימת ירידה בשיום עם הגיל והאם ניתן לזהות את מקור הליקוי - סמנטי או פונולוגי.
שיטה: ביצועיהם של 71 קשישים, בני 65 ומעלה, הושוו לאלו של 66 נבדקים צעירים במבדקי שיום ובמבדקים שמערבים ידע סמנטי. ניתוח הממצאים כלל ניתוח אפקטים של דמינות ותדירות (אפקטים הרגישים לליקוי בלקסיקון סמנטי ופונולוגי, בהתאמה) וניתוח סוגי הטעויות בשיום.
תוצאות: נמצאה ירידה קלה בשיום מגיל 40, וירידה מובהקת מגיל 70. נמצא שהשיום של הקשישים מושפע הן מדמינות והן מתדירות. אצל הצעירים השיום הושפע רק מתדירות. עם זאת, אפקט התדירות אצל הקשישים היה גדול יותר. ניתוח טעויות השיום העלה כי הטעויות הנפוצות ביותר אצל הקשישים היו סמנטיות. בנוסף, הביצוע של הקשישים במבדק סמנטי של שיפוט מילים נרדפות היה נמוך במובהק משל הצעירים.
מסקנות: ניתן לאפיין את הירידה בשיום אצל קשישים באמצעות המודל לשליפה לקסיקאלית. ירידה זו יכולה להיות מיוחסת לקושי בלקסיקון הסמנטי וכן בלקסיקון הפונולוגי.
