מחקרים שונים מראים כי לנבדקים על הרצף האוטיסטי קשיים בהבנת המשמעות של מידע פרוזודי המתייחס לרגשות ועמדות הדובר. אולם, מעט מידע קיים לגבי הבנת משמעות המילה המודגשת במשפט באוכלוסייה זו. המילה המודגשת במשפט כוללת עליה במאפיינים האקוסטיים של עצמה, משך ותדירות בסיסית, ונושאת מידע לגבי כוונת הדובר, גם אם כוונה זו לא נאמרה במפורש. למשל, במשפט "דנה ציירה ציור" המילה המודגשת "דנה" מבליטה את הכוונה שדנה ולא מישהו אחר צייר את הציור. על מנת להבין את משמעות ההדגשה במשפט, תפיסת המידע האקוסטי אינה מספיקה. על המאזין לשלב בין המידע האקוסטי לבין המידע הסמנטי, התחבירי והפרגמאטי על מנת לחלץ את משמעות ההדגשה. מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבחון את הבנת ההדגשה במשפט אצל מתבגרים על הרצף האוטיסטי לעומת מותאמי גיל כרונולוגי ושפתי.נבדקו בסך בכל 49 נבדקים שנחלקו לשלוש קבוצות. קבוצת המחקר כללה 17 נבדקים (13 בנים, 4 בנות) בין הגילאים 15-20 שנה (M = 17;02), הלומדים במסגרת חינוך מיוחד. שתי קבוצות הביקורת כללו: א) 17 נבדקים בעלי התפתחות טיפוסית מותאמי מין וגיל (M = 17;04), וב) 15 ילדים (6 בנים, 9 בנות) בני 8-9 (M = 8;07)בעלי גיל שפתי דומה לנבדקי קבוצת המחקר על פי נורמות מבחן האנטיליגנציה וקסלר (WISC-V). הנבדקים נבדקו בשלושה תתי מבחנים להערכת יכולת זיהוי והבנת המילה המודגשת במשפט. כל תת מבחן כלל 20 משפטים. תת המבחן הראשון כלל זיהוי של המילה המודגשת במשפט, תת המבחן השני כלל הבנת משמעות המילה המודגשת במשפט כתלות בתפקידה הסמנטי והתחבירי (למשל, במשפט "אני אוכל תפוח אדום" מהי כוונת ההדגשה?, ותת המבחן השלישי כלל הבנת משמעות ההדגשה בהקשר תקשורתי ("אמא, ביקשתי ממך לקנות סוכריות אדומות, צהובות וירוקות" איזה סוכריות דני ביקש ואמא לא קנתה). המבחן הוגש בעזרת מחשב ואודיומטר, בעצמת הגשה נוחה. התוצאות מראות כי מתבגרים על הרצף האוטיסטי הצליחו פחות בכל תתי המבחנים באופן משמעותי בהשוואה לבני גילם הכרונולוגי, אך תפקדו בדומה לילדים צעירים יותר מותאמי גיל שפתי. בנוסף, נמצא קשר בין אינטיליגנציה לא מילולית לבין הבנת משמעות ההדגשה (תתי מבחן ב` וג`). הממצאים מצביעים על הקושי של מתבגרים על הספקטרום האוטיסטי הלומדים במסגרת חינוך מיוחד להבין את משמעות ההדגשה במשפטים, ועל השפעת יכולות קוגניטיביות על הבנת משמעות ההדגשה במשפט באוכלוסייה זו. לממצאים אלה חשיבות בבניית תכניות התערבות לשיפור היכולת התקשורתית והבנת השפה הדבורה באוכלוסייה של מתבגרים על הספקטרום האוטיסטי.
