חווית הגמגום של אנשים מגמגמים מן המגזר החרדי והחילוני

רקע: גמגום הינו הפרעה בשטף הדיבור, אולם מוסכם כי מימדיו הסמויים, למשל האופן שבו הגמגום נחווה, משמעותיים אף יותר ממימדיו הגלויים. חווית הגמגום כוללת עמדות ורגשות ביחס לגמגום ולתקשורת, הימנעות, וקשיים בתקשורת היום יומית. כל אלו עשויים להשפיע על איכות החיים והרווחה הנפשית של האדם המגמגם. גורמים שונים עשויים להשפיע על אופן ההתמודדות עם גמגום, וביניהם מרכיבים אישיים וסביבתיים. בעוד שעבודות רבות נעשו בנושא המרכיבים האישיים, עבודות בודדות נעשו על הקשר בין הסביבה החברתית/תרבותית וגמגום. בעבודות אלו נמצא כי לסביבה תפקיד בעיצוב חווית הגמגום, בהתאם לנורמות והמנהגים המאפיינים אותה. עם זאת, עד כה לא נעשו עבודות בנושא הגמגום בחברה החרדית. מטרת עבודה זו היתה לבדוק את הקשר בין חווית הגמגום לבין השיוך החברתי-תרבותי של האדם המגמגם.

שיטה והליך: למחקר גויסו 32 אנשים מגמגמים מן המגזר החרדי, ו-31 אנשים מגמגממים מן המגזר החילוני-מסורתי. המשתתפים מילאו את השאלונים הבאים: א. שאלון פרטים אישיים (הכולל סקלה לדרוג עצמי של חומרת הגמגום), ב. Overall Speaker’s Experience of Stuttering(OASES-A; Yaruss & Quesal, 2006; 2010), ג. שאלון רווחה נפשית-Students Life Satisfaction Scale (Huebner, 1991), ד. שאלון הימנעות ממצבי דיבור (Situation Avoidance Behavior Checklist; Cooper, 1976).

תוצאות ודיון: ניתוח הנתונים הצביע על הבדלים מסוימים בין האנשים המגמגמים מן המגזר החרדי, לבין האנשים המגמגמים מן המגזר: קבוצת החרדים דרגה את הגמגום באופן חמור יותר, אך דרגה את איכות החיים כטובה יותר לעומת קבוצת החילונים-מסורתיים. בנוסף, בעוד שבקבוצת החילונים-מסורתיים נמצא מתאם בין הדרוג העצמי של חומרת הגמגום והציונים בשאר השאלונים, בקבוצת החרדים לא נמצא כל מתאם. התוצאות תומכות בכך שישנו קשר בין חווית הגמגום לבין ההשתייכות החברתית/תרבותית.