הקדמה: קריאת ספר נמצאה קשורה להתפתחות כישורים תקשורתיים שונים של ילדים (Ratner & Olver, 1998; Adrian et al., 2005). מרבית המחקרים בתחום התמקדו באינטראקציה הורה-ילד (סמדג`ה, 2008). בנוסף למודל ההיקשרות הקלאסי, מודל הרשת-החברתית גורס שילד מושפע מהאינטראקציות עם כל המשפחה - ויש להתבונן על דפוסי היקשרות לאנשים נוספים מלבד להורה, למשל לאחים (Lewis, 2005). מערכות יחסים בין אחים הן פעמים רבות הארוכות בחיי אדם, ולהן השפעה על היבטים שונים של התפתחות כישורים תקשורתיים (Brody, 2004; McAlister & Peterson 2007), ובפרט כשאחד האחים עם לקות על הרצף האוטיסטי (Knott et al., 2007; Ben-Itzchak, Zukerman & Zachor, 2016).
מטרה: לתאר ולאפיין אינטראקציות של ילדים עם ASD ואחיהם, בהשוואה לאינטראקציות שלהם עם אימהותיהם בעת פעילות של קריאת ספר.
שיטת המחקר: מבוססת על ניתוח מיקרו-אנליטי של 10 מקרים (Case Studies) שבכל אחד מהם הוסרטו אינטראקציה בין אחים ואינטראקציה אם-ילד. טרם התצפית הוקרא ספר לאם/לאח, לאחר מכן קיבלו עותק של הספר ללא מילים והתבקשו לספרו לילד תוך הסתמכות על האיורים. האינטראקציות נותחו באמצעות תכנה ייעודית (INTERACT) המאפשרת לבחון את משתני האינטראקציה וקשרי הזמן ביניהם. הקוד ששימש לניתוח (Abramovitch et al., 1987), עובד והותאם לצרכי המחקר הנוכחי. בנוסף, כל אינטראקציה אופיינה גם על פי הפרמטרים אינטנסיביות, הדדיות, מעורבות משותפת.
תוצאות: במרבית המקרים זמן האינטראקציה הכללי וכן זמן המעורבות המשותפת עם האם היו ארוכים יותר, בעוד אינטנסיביות והדדיות נמצאו גבוהות יותר באינטראקציות עם האח. באינטראקציות עם אם יותר מאשר באינטראקציות עם אח סופר הסיפור בישיבה קרובה, חיבוק וריבוי מגע פיזי. באינטראקציות עם האח יותר מאשר באינטראקציות עם האם סופר הסיפור בישיבה פנים אל פנים או באלכסון תוך שמירה על מרחב תקשורת וריבוי קשר עין.
מסקנות: ידע על דפוסי אינטראקציה עם אמהות לעומת אחים בעת קריאת ספר יכול ללמד על החשיבות ועל התרומה הייחודית של כל אחד מהשותפים להתפתחות כישורים תקשורתיים של ילדים עם ASD. ניתוח זה אף יכול לסייע לבניית תכניות התערבות ותמיכה בילדים אלו ובמשפחותיהם.
