במחקרים בתחום הקריאה ורכישתה מהשנים האחרונות מודגשת חשיבות התפתחות המודעות המורפולוגית בקרב קוראים רגילים ובקרב קוראים דיסלקטיים.
על אף העדויות לחסכים בידע המורפולוגי בקרב לקויי הקריאה, המחקרים מראים שלקויי הקריאה משתמשים בניתוחים מורפולוגיים כאסטרטגיה המסייעת להם בתהליך הקריאה כדי להתגבר על הקושי בפענוח הקוד האורתוגרפי. עם זאת לא נערכו די מחקרים בתחום אשר חקרו את ארגון הלקסיקון המנטלי בקרב דיסלקטיים דוברי השפה הערבית בשכבות גיל שונות, ואת האסטרטגיות המשמשות אותם בתהליך פענוח המילים. כמו כן, לא נערכו מחקרים אשר בדקו אם קצב בניית הלקסיקון המנטלי של קוראים אלה הוא אטי אך דומה לזה של קוראים רגילים.
מטרת העבודה הנוכחית להבין את המודל ההתפתחותי של בניית הלקסיקון המנטלי בקרב קוראים רגילים ובקרב קוראים בעלי לקות דוברי ערבית כשפת אם בשלוש קבוצות גיל: כיתות ו`, ח`, ו-י`. 271 נבדקים בשלוש שכבות גיל הרכיבו את שלוש קבוצות הניסוי: קבוצת הקוראים הדיסלקטיים; קבוצת הרגילים; קבוצת מושווי גיל הקריאה.
בדקנו את המעמד הלקסיקלי של מורפמת השורש ושל מורפמת התבנית באמצעות שתי פרדיגמות הטרמה: ההטרמה הממוסכת; וההטרמה הבין-מודלית אשר באמצעותה בחנו את השפעת ההטרמה השמיעתית על תהליך פענוח המילים.
ההשערה בבסיס מחקר זה הייתה כי השורשים ותבניות המילים הם ישויות לקסיקליות בעלות תפקיד בארגון הלקסיקון, וכי הן עשויות להקל על הגישה הלקסיקלית אל קלסתר רחב של פעלים בקרב קוראים רגילים ובקרב קוראים בעלי לקות בגילים שונים, מגיל בית הספר היסודי ועד לגיל בית הספר התיכון. כמו כן שיערנו כי אפקט ההטרמה המורפולוגית החזותית ואפקט ההטרמה המורפולוגית השמיעתית יהיו חזקים יותר בקרב לקויי הקריאה ובקרב הקוראים הצעירים (מושווי גיל הקריאה), לעומת הקוראים היותר מיומנים (הרגילים), בשל ההנחה כי הלקסיקון של קוראים אלה מכיל מורפמות מייצגות, ושתוצאותיהם נבדלות מקבוצת הקוראים הרגילים בגלל פגם המצוי בשלב העיבוד הראשוני. שיערנו גם כי אופן ייצוג המילים המורכבות מבחינה מורפולוגית ואופן הגישה אליהן דומה בקרב לקויי הקריאה ובקרב הקוראים הרגילים בשפה הערבית. כמו כן שיערנו כי קצב בניית הלקסיקון המנטלי בקרב דיסלקטיים הוא אטי, אך הלקסיקון עצמו דומה לזה של קוראים רגילים, והוא נבנה עם ההתפתחות.
ממצאי המחקר איששו את ההשערה הראשונה, והפריכו את ההשערה השנייה לגבי התבניות, בשלושת הגילים.
נמצא כי לגבי הקוראים הדיסלקטיים אופן ייצוג המילים המורכבות מבחינה מורפולוגית ואופן הגישה אליהן שונה מאשר אצל הקוראים הרגילים. השורשים הם אכן ישויות לקסיקליות בעלות תפקיד ותורמות לתהליך הקריאה אצלם, אבל תרומה זו נצפתה כשונה מהתרומה אצל הרגילים והסקנו כי שוני זה נובע מפגם בתהליך העיבוד הראשוני בקרב קוראים אלה , וכי כנראה שהם נשענים על ערוצים אחרים מלבד על הערוץ המורפולוגי בעת פענוח הפעלים בשפה, דבר אשר מדגיש את ייחודיות השפה הערבית
ממצאי המחקר תמכו בהנחה שהפגם בקרב בעלי הלקות נמצא בתהליך העיבוד הראשוני וכי גם הלקסיקון המנטלי שלהם מכיל מורפמות, בעיקר שורשים, ושהם מבצעים ניתוחים מורפולוגיים ונעזרים במורפמות אלה לשם פענוח המילה וקריאתה. דבר זה נתגלה באמצעות פרדיגמת ההטרמה הבין-מודלית שתמכה בהשערה שאפקט ההטרמה המורפולוגית השמיעתית יהיה חזק יותר בקרב לקויי הקריאה ובקרב הקוראים הצעירים (קבוצת הביקורת מושווי גיל הקריאה) לעומת הקוראים המיומנים יותר (קבוצת הביקורת של הרגילים).
