Natural Law and the Law of Moses in Jewish Averroistic Philosophy

שאלת המוסר הטבעי ויחסה לתורת משה היינה אחת השאלות החשובות שדן בהם המחקר של הפילוסופיה היהודית. אחת הבעיות עם חלק ניכר מן המחקרים העוסקים בתחום הוא מיעוט ההוגים שהחוקרים השונים מנתחים במטרת לתאר את תפיסת היהדות בנוגע למוסר הטבעי. בעיה זהה קיימת בנוגע להגות האבן רושדית בכלל ולהגות האבן רושדית היהודית בפרט. למרות חשיבות הזרם הזה והעובדה שמרבים יחסית לצטט את עמדתם של ההוגים האבן רושדיים כמכלול, ישנה מעט מחקרים המנסים להשוות בין ההוגים השונים ולראות את נקודת הדמיון והשוני בין ההוגים האבן רושדים השונים. מטרת ההרצאה הזו היא לתאר את עמדתם של ארבע הוגים יהודים אבן רושדיים שחיו בין סוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14 בספרד ובפרובנס: רבי יצחק אלבלג, רבי יצחק פולקר, רבי יוסף אבן כספי ורבי לוי בן אברהם.

במשך ההרצאה נווכן לדעת שהוגים אלו החזיקו בעמדות שונות לגמרי בנוגע לשאלת המוסר הטבעי. בעוד שר` יצחק אלבלג דוגל במוסר טבעי מצומצם ובשוויון בין הדתות ר` לוי בן אברהם ור` יצחק פולקר מחזיקים בעמדה המזהה את תורת משה עם המוסר הטבעי (מסיבות שונות אחד מן השני). בניגוד לכלל העמדות האלו ר` יוסף אבן כספי מציג את עליונות תורת משה לא דווקא בזיהויה עם המסור הטבעי (דבר שלא אפשרי כלל לדעתו) אלא ביכולתה לשנות את עצמה ולהתאים את עצמה לתנאים ההיסטוריים המשתנים. מה שמאפשר לה יכולת שיפור מתמדת.