Mourning in the Bible: Coping with Loss in Biblical Literature

האבלות היא חוויה אוניברסלית, אך הדרכים להתמודד עמה שונות מחברה לחברה ומאדם לאדם, גם במישור הרגשי, וגם במישור הטקסי. בספרי ביקשתי לבחון אילו מן הדרכים המוכרות מתחום הפסיכולוגיה להתמודדות עם אבדן משמשות כבר במקרא, ובאילו מקרים אדם שאמור היה לכאורה להתאבל נמנע מכך, ומדוע. הפרק הראשון בספר עוסק בתפיסת המוות במקרא, משום שלאופן שבו תפסו בני החברה המקראית את גורל יקיריהם לאחר מותם יש השפעה על חווית האבלות שעברו. הפרק השני עוסק במנהגי האבלות ומתייחס לצרכים השונים שהם באים לענות עליהם. הפרק השלישי משרטט את מעגלי האבלות, ומציג את האבלים מבחינת מידת קרבתם למת, ואת המנחמים, שהם המעגל הרחוק יותר של האבלות. הפרק הרביעי בוחן דרכים שונות להתמודדות עם אבדן במקרא, כגון מציאת תחליף רגשי למת או הנצחת המת. הפרק החמישי בוחן את המקרים שבהם יש הימנעות מאבלות, ואת הסיבות לכך. הפרק השישי עוסק בקשר שבין מגדר ואבלות,ומציג את מקומן החשוב של הנשים בטקסי האבלות. הפרק השביעי עוסק באבל ציבורי ובאבל פרטי בחיי דוד, ומציג את ההבדל הניכר שביניהם. הפרק השמיני מתרכז בדמותה של האם השכולה, רצפה בת איה, שגילתה מסירות אין קץ לבניה המתים, שהוקעו בידי הגבעונים, באישורו של דוד. פעולה למען המתים היא אחת מדרכי ההתמודדות עם האבדן.

לאחר שאציג בקיצור את מסקנות כל אחד מפרקי הספר, אתמקד בהצגת הדרכים אותן נקטו גיבורי התנ"ך כדי להתגבר על אובדן יקיריהם, כגון מציאת תחליף רגשי למת, פעולה למען המת והנצחת המת.