The Coverage of the Deaths of Political and Cultural Leaders in Hebrew-Language Newspapers, 1904-1995

עבודת דוקטורט זו, הנמצאת בשלבי הסיום, עוסקת בדרכים בהן מסוקר מותם ומשומר זכרם של מנהיגים יהודים וישראלים בין השנים 1904 - 2005 בעיתוני `חבצלת`, `הצבי`, `הארץ`, `דואר היום`, `דבר`, `חרות`, `על המשמר`, `קול העם`, `מעריב`, `הצופה` ו`המודיע`. בחינת הכיסוי העיתונאי של מות מנהיגים בולטים בראי תיאוריות תקשורתיות כגון סדר-יום, הבלטה ומסגור, תאפשר להצביע על דרכים בהן העיתונות העברית מבנה זהות קולקטיבית עברית-ישראלית באמצעות מותו של מנהיג לאומי ו\או סקטוריאלי. שהרי, מותו של מנהיג פורץ-דרך מהווה חלק חשוב מהבניית תמונת המציאות וצריבת הזהות הקולקטיבית של קהל קוראי ומנויי העיתונים. מכאן שעניינה של עבודה זו תהיה לבחון את תהליכי עיצוב ושימור המציאות, הנרטיב והזיכרון באמצעות ניתוח השיח העיתונאי המלווה את החודש שלאחר מותם ואת טקסי אזכרתם של מדינאים ופעילי תרבות בולטים.

המחקר מתמקד בכיסוי העיתונאי של טקסי האבלות היהודיים הבאים: לוויה, קבורה, שבעה, חשיפת מצבה (שלושים), העלאת ארונות קבורה לישראל ואזכרות לאורך השנים. המחקר יתחיל עם מותו של חוזה המדינה היהודית, בנימין זאב הרצל, ימשיך עם מותם של מנהיגים מכוננים כגון זאב ז`בוטינסקי, דוד בן-גוריון, משה דיין ומנחם בגין, ויסתיים עם ההתנקשות הטראגית ביצחק רבין. ליתר פירוט, המנהיגים שיעמדו לניתוח בהצעת מחקר זו הם בנימין זאב הרצל, יוסף טרומפלדור, מקס נורדאו, מאיר דיזנגוף, חיים ארלוזורוב, זאב ז`בוטינסקי, ברל כצנלסון, חיים ויצמן, יצחק בן צבי, משה שרת, לוי אשכול, דוד בן-גוריון, גולדה מאיר, משה דיין, מנחם בגין ויצחק רבין ופעילי התרבות: יוסף חיים ברנר, אליעזר בן יהודה, חיים נחמן ביאליק, שאול טשרניחובסקי, נתן אלתרמן ואורי צבי גרינברג.