"A New and Upside Down World": A Case Study for the Early Jewish Secularization

כאשר לורד ג`ורג` גורדון, המדינאי הרדיקלי שהמיר דתו ליהדות, נכלא בניוגייט שבלונדון בשנת 1789 הוא סרב שיבקרו אותו יהודים מגולחי זקן וטען באדיקות שהם מתביישים להפגין את זהותם, מאמצים דעות חופשיות ומבזים את אלוהים. בכך הוא סימן כמו אחרים בזמנו את הגבולות שבין נאמני הדת והמסורת ליהודי "העולם החדש". יהדות לונדון מספקת מקרי מבחן לתהליך הזה שחשיבותו רבה להבנת החילון המוקדם. באמצעותם ניתן לאשר שהחילון אינו תגית מאוחרת שהשתלבה בנרטיב היסטורי ליברלי אלא שורה של תמורות היסטוריות חברתיות ותרבותיות שעוררו את בני הזמן לפרשם ולנקוט כלפיהם עמדה. ההרצאה תתמקד בטקסט מיוחד שמספק בו זמנית גם חלון הצצה לחילון בלונדון סביב שנת 1789 וגם חשיפה לתודעה הלעומתית של החרדים מהחילון ולנרטיב המשמעותי של "עולם הפוך". הרטוריקה, סימון הגבולות, החששות המועצמים ואף הרגשות של העלבון והזעם הם אינדיקציות להתרחשות היסטורית בהקשרה של נסיגת הדת. תודעת פער הזמן שבין "לפנים" ו"עכשיו" שעיצבה תמונת עולם שמשתנה במהירות ובקיצוניות היא רק אחת מההשלכות של אתגר החילון. ככל שירבו מקרי המבחן שיחקרו את החילון מנקודת המבט ההיסטורית הזו כך יתבסס השיח הביקורתי אודות חילון וחילוניות על תשתית מוצקה יותר. היכרותו של לורד גורדון עם היהודים הייתה אולי קצרה מאוד אבל הוא כבר ידע לזהות את החילון ועמדתו כלפיו הייתה נחרצת כאשר ביקש להפגין נאמנות לזהותו החדשה.