The Perception of Judaism as Culture and its Development in the One Hundred Years since Ahad Ha`am

אחד העם הדגיש במאמריו את תפיסת היהדות כתרבות (קולטורה בלשונו) כפתרון חילוני חיובי לאובדן האמונה הדתית שאפיין את יהודי אירופה במפנה המאות התשע עשרה והעשרים. תפיסתו של אחד העם בצד השפעתה הגדולה על אנשי חינוך ואקדמיה ועל יוצרים מרכזיים בתרבות היהודית החילונית המודרנית, עוררה פולמוסים רבים ודברי ביקורת חריפים שנכתבים כנגדה מאז ועד היום. חלק גדול מהמבקרים נוטים לזהות כל תפיסה המגדירה את היהדות כתרבות עם דעותיו של אחד העם. כיוון שבשורה של מחקרים כבר הוכח שדעותיו של אחד העם בסוגיה זו (ואף באחרות) לוקות בסתירות פנימיות מהותיות, נוטים המבקרים לבטל בקלות ראש את עצם הגדרת היהדות כתרבות. מושג התרבות עבר מהפכות משמעותיות במהלך המאה העשרים ותיאוריות התרבות הגדולות שעיצבו במיוחד אנתרופולוגים ופילוסופים לאחר תקופתו של אחד העם חייבו ומחייבות לבחון את המושג האחד העמי לאורן. בהרצאה אבחן את משמעות הגדרתה של היהדות כתרבות לאור תפיסות התרבות של לוי שטראוס, גירץ, גדאמר וממשיכיהם מצד אחד ושל גיאורג זימל וממשיכיו מצד שני. הבנת התרבו ת במונחים שונים מאלה של הרומנטיקה הגרמנית שפרנסה את אחד העם ותלמידיו הרבים שהחזיקו ברעיון "רוח העם", חיונית ביותר במשבר הנוכחי שמתאפיין ברדוקציה של מושג התרבות ללאומיות מצד אחד ולדתיות מצד שני. באמצעות ההגדרות המאוחרות יותר אציג את חיוניותו של מושג התרבות היום לא פחות מבעבר לשם הבנת היחסים שבין דת, תרבות ולאום.