On the Question of Faith in Hebrew Secular Literature

הדיון יעסוק בשאלת האמונה, כפי שהיא מיוצגת בספרות העברית החילונית בעת צמיחתה במחצית השנייה של המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20 במזרח אירופה. הכוונה היא לשאלה הרדיקלית במה, אם בכלל, ניתן להאמין; שאלה שאינה מניחה כל אקסיומה דתית בדבר קיומו של האל, ציוויו או השגחתו על העולם. שאלה זו נעשית למרכזית בספרות העברית המתכוננת מתוך תהליכי החילון בחברה היהודית, תהליכים אותם היא מייצגת ומקדמת. המהלך האפולוגטי של ספרות ההשכלה, שביקשה להעמיד תמונת עולם רצויה, בה האמונה החדשה בהשכלת אירופה איננה מבטלת את האמונה הדתית הקודמת ב"טהרתה", נקטע באוטוביוגרפיה של מ"י ליליינבלום, "חטאות נעורים". האוטוביוגראפיה מתארת מתוך סערת נפש גדולה תהליך של מעבר מרכישת השכלה להכרה רציונלית בדבר אי-קיומו של כוח עליון, וביטול גמור של תוקפם של הציוויים הנובעים מן האמונה בו. סיומה מציג משבר טראומטי של אבדן דת וההיוותרות בחלל ריק, המובילים לחיפוש אמונות חדשות, גם בהקשר פילוסופי (משמעות החיים) וגם בהקשר לאומי (עתיד קיומו של העם היהודי). מנקודה זו ואילך מתמודדים סופרים מרכזיים, כמו לדוגמה מ"י ברדיצ`בסקי, מ"ז פאירברג או י"ח ברנר, במפורש או במובלע, בשאלה הנוקבת במה ניתן להאמין בעולם שאמונתו הדתית המסורתית אבדה. ייצוגי הטראומה הנפשית של הסובייקט, הנתון במשבר של אבדן אמונה, מחוברים ללא הפרד להקשר ההיסטורי של המהפכה המודרנית בחיי היהודים.

העיסוק באפשרויות האמונה או בהיעדרן משמעותי כל כך, עד שנראה כי ניתן להציע אותו כפרספקטיבה היסטוריוגרפית לבחינתה של הספרות העברית באירופה, מראשיתה ועד לעשורים הראשונים של המאה העשרים, ואולי גם לדיון בקורפוסים מאוחרים יותר, כמו לדוגמה, ההתמודדויות השונות ביצירותיו של ש"י עגנון עם השאלה איזה מובן של אמונה יכול להתקיים בעולם מודרני חילוני.