Dream as Reality and Reality as Dream

בדיון זה אתייחס לשתי גרסאות של הסיפור העממי:1. הסיפור החסידי של רבי נחמן מברסלב "האוצר תחת לגשר" (מרק, 2014) 2. "האוצר" (י.ל. פרץ,תשכ"ג). בשתי הגרסאות של סיפור עָם זה אתייחס לדברים הבאים:

1. המשאלה הכמוסה : "המשאלה הכמוסה" היא תמה החוזרת בספרות העממית בחיפוש אחר מקורות פרנסה, בריאות, משפחה ועוד. הקהילה היהודית בפולין, בחלקה הגדול, נמצאת במציאות קשה של חוסר פרנסה ועוני. מציאות זו יוצרת "משאלה כמוסה" הבאה לידי ביטוי בחלומות. מכאן שההתייחסות תהייה כאן לסיפור העם כלחלום. זאת משום שחומרי החלום מקורם במציאות. ביצירת קשר עם עולמו הפנימי של החולם, ובפנייה לתחום האירציונאלי נולד הסיפור העממי.
2. האוצר שבקרבנו: את האוצר יש לחפש קודם כל קרוב אלינו ובתוכנו. הסיפור החסידי של רבי נחמן מברסלב פונה לחלום ומסתיים באמירה: "עתה ידעתי, האוצר נמצא אצלי, אך כדי לדעת מה זה האוצר מוכרחים לנסוע לווינה". ומוסיף הכותב (מרק, 2000): "כך הוא האוצר אצל כל אחד ואחד האוצר שלו, יש לו אוצרו בגופו". כאן ניתן לציין את האגדה "הציפור הכחולה" שבה הילדים לאחר מסע מוצאים אותה על העץ בחצר ביתם.
3. המציאות, החלום והספרות העממית: היצירה העממית, כיצירה פנטסטית, היא ביטוי של החלום הנשען על חומרי המציאות. זהו ביטוי במשמעות הרחבה ביותר בספרות העולמית והיהודית. המציאות מעלה את השאלה "למה?" - משום "הניגודים, הסתירות ותהפוכות החיים שלתוכם אנו נולדים ואלה שעמם ניאלץ לחיות בהמשך חיינו – הם מקור לא אכזב של אי-נחת" (באומן, 2005). הסיפור העממי נוצר מתוך חלומו של המספר והוא אשר ייתן ביטוי לשאלה זו.