השוואת תהליכי רכישת שפה בקרב ילדים דו-לשוניים וחד-לשוניים מראה דמיון באבני הדרך ההתפתחותיות עם פער כמותי בין שתי הקבוצות כשיכולות השפה נמדדות בשפה אחת בלבד1. בנוסף, האבחנה של לקות שפה ספציפית (SLI) אצל ילדים חד ודו-לשוניים מתבססת על אותם עקרונות מתוך הנחה בדבר ליקוי ראשוני מולד. המחקר הנוכחי בחן את השפעת הדו-לשוניות על ילדים עם SLI ובדק האם היא מחמירה את הביטוי של הלקות בתחום אוצר המילים.
שיטה: במחקר השתתפו 58 ילדים בגילאי 9-14 שנים. 30 ילדים עם התפתחות שפה תקינה: 15 חד-לשוניים ו- 15 דו-לשוניים (אנגלית-עברית), ו-28 ילדים עם SLI המציגים ליקוי בשליפה לקסיקלית: 13 חד-לשוניים ו-15 דו-לשוניים (אנגלית-עברית). כל הנבדקים עם SLI לומדים במסגרות חינוך רגילות ומקבלים טיפול פרטני אצל קלינאית תקשורת.
לכל הנבדקים הועבר מבחן שיום `שמש`2, הדורש שיום של מאה שמות עצם המוצגים בתמונות צבעוניות. ניתוח ביצועי הנבדקים התמקד במילות מבחן בעלות לקסמות נפרדות בשתי השפות, כלומר הוצאו מהניתוח עשר מילות cognates (מילים משותפות לשתי השפות כגון: קנגרו, סלט), משום שדו-לשוניים מגיבים באופן שונה למילים אלה.
תוצאות: הביצוע של שתי קבוצות הנבדקים עם SLI נמצא נמוך באופן מובהק בהשוואה לנבדקים עם התפתחות שפה תקינה (אפקט עיקרי למשתנה של SLI p<.001). כמו כן, הביצוע של שתי קבוצות הנבדקים הדו-לשוניים נמצא נמוך באופן מובהק בהשוואה לנבדקים החד-לשוניים (אפקט מובהק למשתנה של דו-לשוניות p<.001). ואולם, השפעת המשתנים היתה בלתי-תלויה (לא נמצאה אינטראקציה בין SLI לבין דו-לשוניות p=.45). מכאן, למרות שדו-לשוניים עם SLI (M=.64) ביצעו במובהק נמוך יותר מחד-לשוניים עם SLI(M=.80), פער דומה נמצא גם בין חד לדו-לשוניים עם התפתחות שפה תקינה (M=.94 ו M=.75, בהתאמה).
מסקנות: ממצאי המחקר תומכים במחקרים קודמים שהראו כי דו-לשוניות לא מחריפה לקות שפה ספציפית. הממצאים מדגישים כי לא ניתן להשוות בין הביצועים של ילדים דו-לשוניים ואלה של ילדים חד-לשוניים וכי יש צורך בנורמות נפרדות עבור כל קבוצה. לאור ממצאים אלה נדון במדדים נוספים לאבחון קשיי שליפה ולדרכי טיפול מומלצות לאוכלוסיית הדו-לשוניים.
1Bialystok, E., Luk, G., Peets, K. F. and Yang, S. (2010). Receptive vocabulary differences in monolingual and bilingual children. Bilingualism: Language and Cognition, 13, 525–531.
2Biran, M., & Friedmann, N. (2005). From phonological paraphasias to the structure of the phonological output lexicon. Language and Cognitive Processes, 20, 589-616
