The Failure of the Early Monarchy in the Bible as Part of a Wider Paradigm of Religious "Anarchy"

במקרא, לכל אורכו, אכן קיים רציונל המצדיק מלך ומלוכה בישראל כמו "ומלכים ממך ייצאו"); אך לכל אורכו של אותו מקרא, קיים גם רעיון הפוך, השולל את מלכות-האדם, כמנוגדת למלכות-שמים. מבין שלל הראיות לקו רעיוני זה, אציג אחת מהן, הנוגעת לשלושת המלכים הראשונים בישראל: שאול, דוד ושלמה. עיון בפואטיקה של סיפור חייהם חושף פרדיגמה, המתארת את היווצרות המלוכה ועלייתה מכאן, אך גם את כישלונה, ואת קריסתה המובנית בתוכה, מכאן. הפרדיגמה מעלה עשרה פרמטרים שווים ומשותפים, המסופרים בכתוב באותו סדר (קנוני), ולפיהם, המלך מוצג מלכתחילה כבעל תכונות חיוביות העומדות בבסיס בחירתו, אינו הבן הבכור, מוצע לכהונתו על-ידי ה` ונבחר על ידו, לאחר מכן מקבל המלך גם מן העם את האישור להמלכתו, וכך הלאה. אך לבסוף, ולמרות אופייה החיובי של בחירת המלך בעת עלייתו לשלטון, המלך מועד ונכשל (פעמיים, ועוד רצופות) בשיא עלייתו לפִסגה. הכישלון מסמן את סופה של המלכות, ואירונית, על אף שהמלך ממשיך לשלוט ואף שנים רבות לאחר כישלונו – ניצני הפורענות במלכותו כבר נובטים. מלכות זו חיה אפוא על "זמן שאול" והיא מדומה. המסקנה המתבקשת היא, כי הפרדיגמה של עלייתם ונפילתם של שלושת המלכים הראשונים (אמנם, רק הם) מלמדת, שקיימת זיקה דיאלקטית בין עצם השלטון המלוכני במקרא ובין הליך התרסקותו. לדעתי, כאן ביטוי נוסף ל"אנרכיזם דתי" המצוי במקרא (ובפועל, בכל המסורת היהודית לאורכה: גם דרך התלמוד והפילוסופיה היהודית של ימי הביניים (כמו ראב"ע ואברבנאל), ועד אישים רבים בדורות האחרונים: מרש"ר הירש, ראי"ה קוק ורי"ד סולובייצ`יק, ועד הרבנים י"ל אשלג ומ"א עמיאל. ראו: "אנרכיזם" יהודי דתי: האם קידשה הדת היהודית את השלטון המדיני? אריאל 2015).