Minhat Yehuda` as a Witness to the Edition of the Commentaries of the Middle Ages

רבי יהודה בן אלעזר (להלן הריב"א), מבעלי התוספות על התורה, חי כנראה בעיר טרוייש בצרפת והיה תלמידם של רבי אליקים בן מנחם ושל רבי מנחם שליח ציבור מטרוייש. חיבורו של הריב"א – `מנחת יהודה` על התורה, נכתב, על פי עדות מחברו, בשנת ה"א ע"ג (1313).

אף על פי שפרשני צרפת לא נהגו להקדים לפירושיהם למקרא הקדמות ארוכות, המבארות את שיטתם הפרשנית או את מטרתם בכתיבת הפירוש כפי שנהגו פרשני ספרד, חרג הריב"א מנוהג זה והקדים לפירושו הקדמה מפורטת, ובה מטרת חיבורו.

עיון מעמיק בפירוש `מנחת יהודה` מלמד שחיבור זה המושתת על פירוש רש"י ומדרשי חז"ל, כולל אלמנטים חדשניים למרות היותו סופרקומנטר הנוהג להביא הרבה מדברי רבותיו. הריב"א מגלה ידע רב בתחומים רבים, והדבר בא לידי ביטוי לעתים תכופות למדי בפירושו תוך כדי ביאור הפסוקים.

בהרצאתנו נתח את הקדמתו לפירוש ונבליט כמה דוגמאות של פירושים עצמאיים שאינם מצויים אצל קודמיו. כמו כן נביא פירושים שריב"א שאב מפירושי קודמיו ושמא ציטט מהם. נציג שתי אפשרויות לתופעה זו: 1) אפשרות אחת היא שנוסח הפירושים בפירוש ריב"א הוא עדות נוסח חדשה לפירושיהם, בכללם אלה הקיימות במהדורות המדעיות. 2) אפשרות שנייה היא שלפנינו נוסח פירוש אחר של חכמי צרפת שקדמו לו, המעיד על שיטתו הפרשנית בשימושו בפירושיהם. שיטתו זו כוללת עיבוד מחודש של הפירושים, עיצוב מבנה ברור יותר והוספת מילות קישור ושינוי סדר החלקים של הפירוש. נראה שהרוב המוחלט של השינויים בנוסח הפירוש הינו מהאפשרות הראשונה שכן גם בראשית הפירושים, פתיחה המורה על ציטוט (כגון: וז"ל; "וכך כתב" וכיוצ"ב) וגם בסופם של הפירושים מלים המלמדים על ציטוט (כגון: "עד כאן דבריו"; "עד כאן לשונו" וכיוצ"ב).