בשנים האחרונות מתעורר עניין הולך וגובר במאפייני הנזקים השמיעתיים הנגרמים מפגיעות הדף. זאת לנוכח העליה בשכיחות פגיעות אלו כתוצאה מחשיפה לפיצוצים באירועי טרור אזרחיים ובזירות הלחימה הצבאיות בעולם. מאחר והאוזן האנושית רגישה לשינויי לחץ, היא אחד האיברים הפגיעים ביותר לנזקי גל ההדף שנוצר בעת פיצוץ ואכן נמצא כי הפגיעות השכיחות ביותר כתוצאה מחשיפה להדף הן לקות בשמיעה וטנטון.
במהלך קיץ 2014 נבדקו במכון שמיעה, שפה ודיבור 53 חיילים שאושפזו במרכז הרפואי שיבא עקב פגיעתם ברצועת עזה במבצע "צוק איתן". מטרת העבודה הנוכחית היא לאפיין את הפרופיל השמיעתי של החיילים שנפגעו מחשיפה להדף. מכלל החיילים שנבדקו, 46 (87%) נפגעו כתוצאה מחשיפה להדף. מבינהם, 38 חיילים (83%) ביצעו את בדיקת השמיעה בפרק זמן של עד 75 יום מהפציעה. בקרב 28/38 חיילים (74%) נמצאה לקות שמיעה, כאשר 22 חיילים הדגימו לקות שמיעה דו-צידית ו-6 הדגימו לקות חד-צידית. מבין החיילים שהדגימו לקות בשמיעה, 15/28 חיילים (54%) סבלו מלקות תחושתית-עצבית, 4/28 חיילים (14%) סבלו מלקות הולכתית ו-9/28 חיילים (32%) סבלו מלקות מעורבת. שישה חיילים התלוננו על קושי בתפקוד השמיעתי וזאת בנוכחות ספי שמיעה ויכולת דיסקרימינציה בתחום הנורמה. כמו כן, קבוצה ייחודית של 5 חיילים הדגימה קושי משמעותי בביצוע בדיקת השמיעה שעשוי לנבוע מפגיעה בתפקודים הנוירולוגיים, הקוגניטיביים והנפשיים. בנוסף, 31/38 חיילים (82%) התלוננו על טנטון ו-11/38 (29%) התלוננו על היפראקוזיס.
לסיכום, מרבית פצועי ההדף סובלים מלקות שמיעתית תחושתית עצבית ומטנטון. הערכה שמיעתית של חולים אלה הינה מורכבת ובדיקת השמיעה אינה בהכרח משקפת את הקשיים השמיעתיים שעימם הם מתמודדים. לאור זאת, יש חשיבות לביצוע הערכה שמיעתית מקיפה הכוללת בדיקות התנהגויות ואובייקטיביות לשם השלמת הבירור, וכן מומלץ לחזור על בדיקת השמיעה לאחר תקופת התאוששות מהפציעה.
