רקע: השיפור ביכולות הבנת דיבור באמצעות שתל שבלול הביא לעליה במספר המועמדים לשתל אשר סובלים מליקוי שמיעה בינוני-חמור באוזן הנגדית לשתל עם יכולות הבנת דיבור ירודות, ואינם מפיקים תעולת תפקודית מספקת ממכשיר שמיעה.
מטרה: לתאר תוצאות של השתלה שבלולית במושתלים אשר כמועמדים להשתלה סבלו מליקוי שמיעה בינוני עד חמור באוזן הטובה ויכולת הבנת דיבור ירודה מאוד.
שיטות: בעבודה נכללו 15 מושתלים מבוגרים. כל המושתלים עברו מבחני תפיסת דיבור בסיסיים (מילים חד הברתיות בשקט, משפטים בשקט וברעש ביחס אות לרעש קבוע של +5 dB) ומורכבים (זיהוי מילים חד הברתיות על רקע רעש מתחרה מסוג babble של 3 דוברים גברים ביחס אות לרעש קבוע של +5 dB, זיהוי משפטים בלתי ניתנים לחיזוי סמנטית על רקע דיבור מתחרה של משפטים הפוכים ע"י דובר בודד ביחס אות לרעש משתנה 0, 5+, 10+ dB) לפני ולאחר ניתוח השתלה שבלולית. משך שימוש ממוצע בשתל שבלול בזמן העברת המבחנים שלאחר ההשתלה היה 3 שנים (טווח 1-5.25).
תוצאות: התוצאות הממוצעות לפני השתלה עם מכשיר שמיעה לעומת אחרי השתלה עם שתל שבלול במבחני מילים חד הברתיות בשקט וברעש ביחס אות לרעש קבוע +5 dB, ומשפטים בשקט וברעש ביחס אות לרעש קבוע של +5 dB השתפרו מ-15% ל-68%, מ-0% ל-32%, מ-25% ל-93% ומ-12% ל-56%, בהתאמה. כמו כן, לאחר ההשתלה נמצא יתרון מובהק סטטיסטי למצב האזנה בילטרלי-בימודלי לעומת מצב האזנה עם שתל בלבד עבור במרבית המבחנים הבודקים יעודית נגישות לתדירויות נמוכות.
מסקנות: צפויה עליה משמעותית בנגישות לצלילי הדיבור (המתבטא בציון גבוה במבחן מילים חד הברתיות) לאחר השתלה שבלולית בקרב מבוגרים עם ליקוי שמיעה בינוני-חמור באוזן הנגדית לשתל אשר על אף שימוש במכשיר שמיעה מותאם היטב סובלים מנגישות נמוכה לצלילי הדיבור. המשך שימוש במכשיר שמיעה באוזן הטובה יותר צפוי להקנות להם את יתרונות שארית השמיעה האקוסטית בתדרויות הנמוכות. הנגישות לתדרים גבוהים מהשתל ושרידי שמיעה אקוסטיים ממכשיר השמיעה מאפשרת למושתלים ליהנות מהיתרונות של שמיעה בימודאלית. למותר לציין כי יש לעשות כל מאמץ ולשמר שרידי שמיעה אקוסטית בעת ניתוח ההשתלה.
