The Wide Distribution of the haCCaCa Pattern in Modern Hebrew

השימוש במשקל הַקְטָלָה/הַפְעָלָה הלך והתפשט בהדרגה בארבעת רובדי העברית. סגל (1936: 80) מזכיר ארבעה שמות במשקל זה המצויים במקרא, ושרביט (תשס"ח) מציין שמצא בספר בן סירא ארבעה. בלשון התנאים מצא שרביט 110 שמות במשקל הפעלה, שכמעט תמיד נגזרו מפועל בהפעיל.

לפי בנדויד (תשל"א: 494), משקל הפעלה נוצר ממשקל הפעֵל וצורת הפעלה היא למעשה המקור של הפעיל בארמית המקראית, למשל: "להשמדה". הוא סובר שמכאן שימושה הרווח בלשון חכמים. בימי הביניים התרחב עוד השימוש במשקל הקטלה (אבינרי, תשכ"ד: 135), ומאז ועד ימינו אף יותר. בהרצאה זו אראה כיצד הלך והתפשט השימוש במשקל הַקְטָלָה בעברית החדשה.

שיטת המחקר היא בדיקת כל צורות הקטלה במילון אבן שושן (1888; 2003) ובמילון אריאל (2007), וסקירת חידושי האקדמיה החל משנת תשנ"ד. צורות הקטלה/אקטלה (הכרזה/אכרזה) וצורות נלי"ה/נל"א שאינן נבדלות במשמעותן (הונאה/הוניה) נספרו רק פעם אחת, אך המילים ההומונימיות נספרו לפי מופעיהן (למשל השחרה מ"שחור" והשחרה מ"שחר"). הבדיקה העלתה כי בעברית החדשה מספר צורות הקטלה עולה בהרבה על מספרן בכל הזמנים.

הממצאים: א. נמצאו 903 שמות במשקל הפעלה בהתפלגות הזאת:

לשון המקרא: 4

לשון חז"ל: 144 = 16%

לשון ימי הביניים: 221 = 24.5%

לשון הספרות החדשה עד ימינו: 538 = 59.5%

ב. ל-50 צורות במשקל הקטלה אין מקבילה בהפעיל (בתוכן 46 בעברית החדשה).

ג. משנת תשנ"ד חידשה האקדמיה 22 מילים במשקל הקטלה.

ראינו כי החל מספרות ההשכלה ועד ימינו נוצרו כ-60% צורות הקטלה. המסקנה היא כי השימוש במשקל הקטלה ב-250 השנים האחרונות התרחב מאוד. הוא נפוץ גם בתחדישי האקדמיה מכוונת הלשון, כנראה בשל שקיפותו המסייעת להבנת התחדיש, אף במחיר של סטייה מכללי הלשון כאשר אין לו פועל בהפעיל.