ההבנה וההבעה של אירועי תנועה מהווים מרכיב חשוב בהבניית החשיבה המופשטת של האדם, ובהתפתחות הלשונית. המאפיינים הלשוניים של השפה משפיעים על הארגון הקוגניטיבי ועל הביטוי הלשוני של אירועי תנועה ועל כן מעניין במיוחד לחקור את התפתחותם בשפות שונות.
עברית מוגדרת כ- (verb framed (Talmy, 2000 מכיוון שהפועל עצמו מקודד את המידע על מסלול התנועה (למשל, עלה, ירד, נכנס, יצא) בהשוואה לאנגלית בה המסלול מקודד במיליות מחוץ לפועל ובפועל ניתן לקודד את אופן התנועה (לדוגמה pop out לעומת יצא).
המחקר הנוכחי בחן את הביטוי הלשוני של אירועי תנועה בשני סיפורים שהופקו באמצעות סדרת תמונות על ידי 30 ילדים דוברי עברית, בגילאי 5-6, 8-9, 12-13 וקבוצה של 10 מבוגרים. בנוסף, בדק המחקר את הקשר בין התפתחות הביטוי הלשוני, המורכבות הלשונית-סמנטית של האירועים, והיכולת לארגן את הסיפור לכדי אפיזודה.
תוצאות ראשוניות הראו התפתחות הדרגתית ברוב המרכיבים של אירועי התנועה, ובעיקר בביטוי של מסלול התנועה במאצעות פועל ספציפי וצירופי יחס. בגיל 5, למשל, ילדים נטו להשמיט פרטים על אירועי תנועה אשר נדרשו לארגון של האפיזודה לכדי יחידה קוהרנטית. עם הגיל, חלה התפתחות בביטוי של מסלול התנועה ומרכיב הגרימה, אשר קשור ליכולת של הילדים לארגן את האירועים בקשרי סיבתיות על ציר הזמן והמרחב בהקשר הסיפור. ההשוואה בין הסיפורים אפשרה לנו להבין בצורה טובה יותר את הקשר בין ארגון הנרטיב והשימוש בשפה.
הדיון מתמקד בהשפעת ההתפתחות, הטיפולוגיה הלשונית, והדרישות הקוגניטיביות במהלך בניית השיח על הביטוי הלשוני של אירועי תנועה.
מקורות:
Talmy, Leonard. 2000. Toward a cognitive semantics, vol. II: Typology and process in concept structuring. Cambridge: MA, MIT Press.
