מבוא: השיפור בתיעוד התוצאות של השתלה שבלולית בשילוב עם העלייה במספר המושתלים והמעורבות הישירה של רבים מהם בחברה השומעת, הביאו להרחבה של הקריטריונים להשתלה. מועמדים רבים עם ליקוי שמיעה בינוני עד עמוק שבעבר נאלצו להסתפק בשמיעה גרועה עם מכשירי שמיעה, יכולים כיום להפיק תועלת שמיעתית רבה יותר בעזרת שתל שבלול. יחד עם זאת, שתל שבלול לעיתים דורש החלפה, על רקע כשל של השתל או סיבות רפואיות.
מטרה: להגדיר את שיעור הניתוחים להחלפת שתל שבלול והגורמים המשפיעים.
שיטות: מחקר רטרוספקטיבי הכולל 75 ניתוחים להחלפת שתל שבלול שבוצעו בין השנים 1998 ו-2016 בתוכנית שתל השבלול במרכז הרפואי בני ציון.
תוצאות: 71 מושתלים (17 מבוגרים ו-54 ילדים) עברו 75 ניתוחים להחלפת שתל שבלול. ההתוויות השכיחות ביותר היו `כשל רך` ו`כשל קשה` (42.7% ו-41.3% מההתוויות להחלפה, בהתאמה). ואחריהן התוויות רפואיות (16%) שכללו הופעה מאוחרת של דלקת כרונית של אוזן תיכונה, דלקת קרום המוח וזיהום באזור המקלט. שיעור הניתוחים להחלפת שתל ושיעור הכשלים היה 6.8% ו-5.7%, בהתאמה. שיעור ניתוחי ההחלפה ביו השנים 2003 ו-2016 היה משמעותית נמוך יותר בהשוואה לשיעור ניתוחי ההחלפה בין השנים 1998 ו-2002 (4.5% לעומת 28.8%, p<0.001). שיעור החלפות השתל בילדים היה גבוה משמעותית בהשוואה למבוגרים (8.6% לעומת 4.6%, p<0.04).
דיון: ניתוחים להחלפת שתל שבלול מבוצעים בעיקר על רקע כשל של השתל. שיעור ניתוחי ההחלפה ירד משמעותית במהלך השנים, בעיקר הודות לשיפור באמינות הטכנולוגיה, אולם שיעורו עדיין גבוה יותר משמעותית בילדים בהשוואה למבוגרים.