מבוא: ליקוי שמיעה תחושתי עצבי חמור עד עמוק בילדים פוגע בהתפתחות של שפה דבורה ויכולות תקשורת, ומשפיע לרעה על ההישגים האקדמיים והחברתיים, ומחייב לעיתים את השמתם במסגרות חינוכיות מיוחדות.
מטרה: לנתח את מסגרות ההשמה החינוכית של ילדים שהושתלו דו-צידית לפני הגיעם לגיל שנתיים, להעריך את ההשפעה הפר וגנוסטית של משתנים דמוגרפים על ההשמה החינוכית, ולבצע השוואה לילדים שהושתלו חד-צידית באותה קבוצת גיל.
שיטות: אוכלוסיית המחקר כללה 26 ילדים שהושתלו דו-צידית לפני הגיעם לגיל שנתיים.
תוצאות: 6 ילדים (23%) למדו במסגרות חינוך רגילות ו-20 ילדים (77%) למדו במסגרות לימוד מיוחדות. בקרב הילדים במגזר היהודי, שיעור ההשמה החינוכית במסגרות רגילות (33%) היה גבוה יותר משמעותית בהשוואה לילדים ערבים (21%). הגורם הדמוגרפי בעל ההשפעה הגדולה ביותר על ההשמה החינוכית היה רמת ההשכלה של ההורים.
מסקנות: תוצאות המחקר מראות שבדומה לילדים שהושתלו חד-צידית, השכלת ההורים היא הגורם המשפיע ביותר על ההשמעה החינוכית לאחר ההשתלה. גורם זה יכול להגביל את הסיכוי של הילד המושתל להגיע להשמה חינוכית רגילה גם כאשר הוא מזוהה ומושתל דו-צידית בגיל מוקדם.
