החוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב מפעיל מזה כעשר שנים פרויקט קהילתי של התערבות שפתית בקרב ילדים המגיעים ממיצב סוציואקונומי נמוך דרך המסגרות החינוכיות. בעבודה זו נציג תכנית התערבות אשר פועלת זו השנה הרביעית בבית ספר יסודי הממוקם בשכונת מצוקה בבת ים. אוכלוסיית התלמידים בבית הספר מתאפיינת בשיעור גבוה של דו שפתיות, ומראה תמונה שפתית ירודה, הולמת לתמונה הקלינית המצופה לפי הספרות. רוב ברור של הילדים (מעל 60%) המתחילים את דרכם בכיתה א` זקוק לתמיכה טיפולית
במהלך שנות הפעילות של הפרויקט הקהילתי נצבר ידע תאורתי וקליני, יחד עם ניסיון קליני רב ואיסוף נתונים מהשטח. הידע העדכני הביא לגיבוש של התכנים הטיפוליים בהתאם למוקדי הקושי העיקריים: הקושי השפתי- וורבלי, הקושי בעיבוד האודיטורי, והקושי בתפקודים הניהוליים. הניסיון הקליני הממושך הביא אותנו להתאמת הכלים האבחוניים לאוכלוסיה, ובעזרת סטודנטים העוברים הכשרה קלינית בחוג הצלחנו להפעיל מסגרת טיפולית שתצליח לכלול את כל תלמידי שתי כיתות א`, הדרכת הצוות החינוכי, והדרכת ההורים, למרות משאבים מוגבלים. פעולות שקולות ומכוונות אלו אפשרו ביסוס מודל של הכנסת הגורם הטיפולי לבית הספר, והרחבת ההשפעה הטיפולית- הדרכתית במעגלי תמיכה סביב הילדים.
התוכנית הפועלת כיום בבית הספר ייחודית בשלושה היבטים עיקריים: 1. התאמה מרבית לצרכי המערכת החינוכית והתלמידים. 2. הפעלת תכנית כוללנית כיתתית בעלת תכנים ושיטות ברורים ועקביים. 3. הכנסת אימון בתחום התפקודים הניהוליים כחלק אינטגרלי מהתוכנית הטיפולית. עקרונות המודל ותהליך ההתערבות על תכניו השונים יוצגו בעבודה, יחד עם מבט לעתיד. כמו כן, נציג תוצאות ראשוניות של תכנית ההתערבות מהשנתיים האחרונות (בהיקף של כ-100 ילדים).
חשיבות הפעלת תכניות התערבות בקהילה מתבטאת הן במדדים האוביקטיביים המראים שיפור בכישורי השפה של הילדים, והן בהערכות סוביקטיביות של הצוות החינוכי. ההתערבות הטיפולית מגבירה את מודעות הצוות החינוכי ומשכללת את יכולת המורים לשלב עבודה על כישורי שפה בחומר הנלמד. ערך מוסף הוא חיזוק הקשר בין האקדמיה לקהילה, ומעורבות הסטודנטים בעבודה קהילתית.
